מתי עושים כפרות ואיך?

שלום וברכה

עושים באחד מימי עשרת ימי תשובה ומשתדלים לעשות זאת סמוך ליום כיפור ככל האפשר.

הנה קיצור סדר הכפרות
יקח תרנגול זכר לכל אחד מבני הבית, ותרנגולת נקיבה לכל אחת מבנות הבית, 

ואם אינו מוצא תרנגול, יכול ליקח אוזים וברבורים, או דגים, אבל לא יקח  יונה

יקח התרנגול בידו ויסובבו על ראשו ויאמר, זה חליפתי זה תמורתי זה כפרתי, ויכוין ר"ת של שם קדוש חת"ך, ואח"כ יאמר, זה התרנגול ילך לשחיטה, ואכנס אני לחיים טובים ולשלום. וכן יאמר ג"פ וכשמסובב על ראש אחד מבני ביתו, יאמר זה חליפתך וכו', ולנקיבה יאמר חליפתך וכו', וכן יכול לעשות הכפרה גם על אדם שאינו נמצא איתו ויאמר זה חליפת פלוני בן פלונית תמורתו כפרתו וכו', ותמיד יעשה כפרה קודם על עצמו ואח"כ על בני ביתו

קודם הכפרות יש נוהגים לומר בקשה:
לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵיה. בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ. וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ. לְיַחֲדָא שֵׁם י"ה בְּו"ה בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אָנֹכִי בָא לַעֲשׂוֹת כַּפָּרָה זוֹ לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקוֹם עֶלְיוֹן. וִיהִי רָצוֹן מִלְפָּנֶיךָ יְהוָֹה יאהדונהי אֱלֹהֶינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. שֶׁתְּהֵא שָׁעָה זוֹ אֲשֶׁר חוּט חֲסָדֶיךָ גּוֹבֵר בָּעוֹלָם. עֵת רָצוֹן וְרַחֲמִים. וּבְכֹחַ סְגֻלַּת שְׁחִיטַת גֶּבֶר זוֹ יֻמְתְּקוּ חָמֵשׁ גְבוּרוֹת יְסוֹד גֶּבֶ"ר בְּעַלְמָא נוּקְבָא קַדִּישָׁא דִזְהֵיר אַנְפִּין בְּחִינָתֵינוּ אֲשֶׁר בּוֹ דֶּרֶךְ מַעֲבַר נִשְׁמָתֵנוּ. וְאַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד: וְתִבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. וְשָׁם נַעֲשֶׂה לְפָנֶיךָ מִשְׁפַּט שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ לְהַמְתִּיק תָּקְפָהּ וּגְבוּרָתָּה שֶׁל הַמַּלְכָּה. יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִינוּ וְהֶגְיוֹן לִבֵּנוּ לְפָנֶיךָ יְהוָֹה יאהדונהי צוּרֵנוּ וְגֹאֲלֵנוּ:

מי שמסבב לעצמו יאמר זה הלשון ג"פ:
זֶה חֲלִיפָתִי. זֶה תְּמוּרָתִי. זֶה כַּפָּרָתִי. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וַאֲנִי אֵכָּנֵס וְאֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:
ויכוון בר"ת חת"ך שם קדוש:
מי שמסבב לעצמו ולאחר עימו יאמר זה הלשון ג"פ:
זֶה חֲלִיפָתֵנוּ. זֶה תְּמוּרָתָנוּ. זֶה כַפָּרָתֵנוּ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וַאֲנַחְנוּ נִכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
ויכוון השם כדלעיל:
מי שמסבב לזכר אחד יאמר זה הלשון ג"פ:
זֶה חֲלִיפָתֶךָ. זֶה תְּמוּרָתֶךָ. זֶה כַּפָּרָתֶךָ. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וְאַתָּה תִּכָּנֵס וְתֵלֵךְ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
ויכוון השם כדלעיל:
מי שמסבב לשניים או יותר זכרים יאמר זה הלשון ג"פ:
זֶה חֲלִיפַתְכֶם. זֶה תְּמוּרַתְכֶם. זֶה כַּפָּרַתְכֶם. זֶה הַתַּרְנְגוֹל יֵלֵךְ לְמִיתָה. וְאַתֶּם תִּכָּנְסוּ וְתֵלְכוּ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
ויכוון השם כדלעיל:
מי שמסבב לנקבה אחת יאמר זה הלשון ג"פ:
זֹאת חֲלִיפָתֵךְ. זֹאת תְּמוּרָתֵךְ. זֹאת כַּפָּרָתֵךְ. זֹאת הַתַּרְנְגֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה. וְאַתְּ תִּכָּנְסִי וְתֵלְכִי לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
ויכוון השם כדלעיל:
מי שמסבב לשתי נקבות או יותר יאמר זה הלשון ג"פ:
זֹאת חֲלִיפַתְכֶן. זֹאת תְּמוּרַתְכֶן. זֹאת כַּפָּרַתְכֶן. זֹאת הַתַּרְנְגֹלֶת תֵּלֵךְ לְמִיתָה. וְאַתֶּן תִּכָּנְסוּ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם:
ויכוון השם כדלעיל:

המסבב לעצמו יאמר:
אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתִי. אֵלּוּ תְּמוּרָתִי. אֵלּוּ כַּפָּרָתִי. אֵלּוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וַאֲנִי אֶכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם. ג"פ:
המסבב לזכר יאמר:
אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתֶךָ. אֵלּוּ תְּמוּרָתֶךָ. אֵלּוּ כַּפָּרָתֶךָ. אֵלּוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְאַתָּה תִּכָּנֵס לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם. ג"פ:
המסבב לנקבה יאמר:
אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפָתֵךְ. אֵלּוּ תְּמוּרָתֵךְ. אֵלּוּ כַּפָּרָתֵךְ. אֵלּוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְאַתְּ תִּכָּנְסִי לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם. ג"פ:
המסבב לשניים או יותר יאמר:
אֵלּוּ הַמָּעוֹת חֲלִיפַתְכֶם. אֵלּוּ תְּמוּרַתְכֶם. אֵלּוּ כַּפָּרַתְכֶם. אֵלּוּ הַמָּעוֹת יִנָּתְנוּ לִצְדָקָה. וְאַתֶּם תִּכָּנְסוּ לְחַיִּים טוֹבִים וַאֲרוּכִים וּלְשָׁלוֹם. ג"פ:

את הכסף ניתן לתרום לעניים לישיבות להידברות אן לכל דבר צדקה אחר.

ברגע שגוערים בך על התוכחה את פטורה מלהוכיח. עשית את הנדרש כשהערת בדרך נועם שבאכילה פחות מכזית אין צורך לברך ומי שלא שומע לקול חכם, הרי הוא מפסיד.

בברכה,

בנימין שמואלי