הלכות ומנהגים
לדבר על ההורים שלי דברים לא נעימים עם פסיכולוג
- ז' כסלו התשפ"ה
שאלה
שלום כבוד הרב
אני בת 17 ואין לי את מי לשאול, יש לי 2 שאלות
אחת האם זה שאני מספרת למישהי שהיא סוג של פסיכולוגית כל מיני דברים על עצמי , משפחה , הורים חברים. ולפעמים זה יכול להיות כל מיני דברים פחות נחמדים עליהם.
האם זה לא לשון הרע?
למרות שזה אולי לתועלת כי אני מספרת לה על זה כדי שתעזור לי
אבל לפעמים אני יכולה להתנסח לא יפה על ההורים שלי
ואני לא רוצה שהיא תזלזל בהם או שתחשוב שהם הורים לא טובים
ועדיין יש דברים שאני כן צריכה לספר
האם זה לשון הרע?. ושאלה שניה , קשה לי מאוד להתפלל לאחרונה ושאני מתפללת אני לא מרוכזת בכלל ואז שכן יש לי קצת כוח אני מרגישה בושה להתחיל לכוון פתאום אחרי שהרבה זמן לא התפללתי באמת ולבקש בקשות בשמו''ע אחרי שרוב התפילה לא כיוונתי מה אפשר לעשות כדי שאצליח לכוון ולהתחבר?והאם ד' לא כועס עליי על זה? שאני לא מכוונת אבל בקשות אני כן מבקשת לפעמים אשמח מאוד לתשובה תודה מראש.
תשובה
שלום וברכה
הגעת למקום הנכון. יכולה לשאול כאן ונשמח לסייע לך בעז"ה.
1. מותר לדבר על הכל מול המטפלת שלך. המטרה שלך היא לתועלת ולא בשביל לגנות את ההורים חלילה. כמו כן המטפלת אמרוה רק להאמין שזה הראייה שלך ואל שההורים התכוונו משהו לרעה. זה לא ממש רלוונטי לצורך הטיפול שלך אם הסיפור הוא אמיתי לגמרי או שבעיניים שלך זה היה אמיתי לגמרי.
2. ראי כאן בסיבות של מחשבות זרות בתפילה. ראי עוד כאן.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il