הלכות ומנהגים
הפרעות בלימוד תורה
- כ"ט כסלו התשפ"ה
שאלה
שלום לרב.
ב"ה זכיתי ללמוד הרבה שנים תורה, ולאחרונה הוצע לי להתחיל ללמד. שאלתי את רבי, והוא חושב שזה מה שאני צריך לעשות.
1. ללמד זה אכן משאת נפשי, אבל אני חושש שאיני ראוי וכדאי לכך, ו"לב יודע מרת נפשו", איפה חטאתי ואיפה טרם תיקנתי, ואיך אבוא לא מתוקן לתקן את האחרים?
2. אני מנסה עכשיו להרבות בלימוד יותר מהרגיל. בשנה האחרונה אני נמצא במילואים, וישנן טרדות רבות המפריעות ליכולת ללמוד תורה כמו שצריך. בעקבות ההצעה שאלמד, החלטתי ללמוד בצורה יותר רצינית. אולם בכל פעם שאני מנסה לשבת ללמוד, ישנן מניעות לדבר. מה היחס שלי לכך? האם ייתכן שאני לא בכיוון הנכון, בלימוד וברצון ללמד?
תשובה
שלום וברכה
1. אם אני לא טועה היה מקרה כזה אצל אחד מצדיקי הדורות והצדיק ענה לו שאשרי אדם מפחד תמיד - בדברי תורה כתיב. וכי מי יילך ללמד תורה אם לא מי שחרד וחושש ומנסה לתקן עצמו בכל עת.
חשוב מאוד לנהוג כגדולה מרביצי התורה ולהקפיד על טבילת עזרה בכל עת ובפרט לפני מסירת שיעור. כמו כן לבקש מבורא עולם שחטאיך לא יפריעו להרבצת התורה ותזכה ללמוד ולממד לשמור ולעשות בלי שום מכשול.
2. ההתחחיבות שלך ללמד תורה לאחרים תביא לך חיבור גדול לתורה ויתגלו לך רז תורה וכמבואר ב
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לה עמוד ב
דרש רב נחמן בריה דרב חסדא, מאי דכתיב: +שיר השירים א+ לריח שמניך טובים, למה ת"ח דומה? לצלוחית של פלייטין, מגולה ריחה נודף, מכוסה אין ריחה נודף; ולא עוד, אלא דברים שמכוסין ממנו מתגלין לו, שנאמר: +שיר השירים א+ עלמות אהבוך, קרי ביה עלומות; ולא עוד, אלא שמלאך המות אוהבו, שנא': עלמות אהבוך, קרי ביה על מות; ולא עוד, אלא שנוחל שני עולמות, אחד העוה"ז ואחד העוה"ב, שנא': עלמות, קרי ביה עולמות.
פירוש רש"י מגולה ריחה נודף - והיינו דכתיב שמן תורק שמך כשמגלין אותה ומריקין שמנה כלומר כשאתה מלמד תורה לתלמידים אז יצא לך שם. מתגלין לו - מעצמן בלא טורח כשהוא מלמדן.
בהצלחה בעבודת הקודש,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il