מעמד הבת בתורה

שלום רב,

יש מתנגדי-דת הטוענים שאב יכול למכור את בתו לפי התורה, וזאת על סמך הפסוק (ויקרא): "וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים".
המצטטים פסוק זה בדרך כלל לא יצטטו טת הפסוק הבא: "אל תחלל את ביתך להזנותה" - אנו רואים שדין זה למעשה נאמר רק במקרים קיצוניים מאוד, כאשר הבת הקטנה עומדת להגיע לזנות.
 
גם הגמרא מציגה מצוות חכמים, האוסרת על אב לקדש את בתו בניגוד לרצונה (קידושין דף מא, א): "כדאמר רב יהודה אמר רב, ואיתימא רבי אלעזר: אסור לאדם שיקדש את בתו כשהיא קטנה, עד שתגדל ותאמר בפלוני אני רוצה". גישת היהדות לדורותיה הוצגה כבר לפני אלפי שנים, ונותנת לאשה זכות על גופה ועל חייה, וכן לבחור את בעלה. הגמרא כותבת במפורש שאסור לאדם להשיא את בתו עד שתגדל ותאמר "רוצה אני".

עם זאת, יש להסביר כי התורה לא אסרה נישואין בין קטינים מסיבה מאוד פשוטה: היו תקופות מאוד חשוכות בעם ישראל (במיוחד במדינות המזרח) בהם ילדים היו נחשבים הפקר אם לא היה להם בעל/אשה. בחורה צעירה היתה נתונה לסכנה תמידית של גויים, במיוחד כאלו שהיה להם כח והם היו רוצים לקחתה לאשה. ואם היא היתה יתומה, היא היתה נתונה גם לאפשרות של אונס וניצול מיני, או זנות. לכן התורה נתנה אפשרות קיצונית (שלפי הרמב"ם מותר לקיימה רק כאשר לא נותר בגד ללבוש ולחם לאכול) בו נשאת ילדה לילד או איש צעיר, וזאת במטרה שתגדל ותהיה לו לאשה. דבר זה הציל אלפי נשים יהודיות באלפיים השנים האחרונות.
 
ראו עוד מה כותב הרמב"ם בעניין זה, ומתי הלכה זו נאמרה (משנה תורה, הלכות עבדים פרק ד, ג): "אין האב רשאי למכור את בתו אלא אם כן העני (הפך להיות עני), ולא נשאר לו כלום - לא קרקע, ולא מיטלטלין, ואפילו כסות שעליו. ואף על פי כן כופין את האב לפדותה אחר שמכרה, משום פגם משפחה. ברח האב, או שמת, או שלא היה לו לפדותה - הרי זו עובדת עד שתצא".
הרמב"ם מסביר שהלכה זו נאמרה רק במקרים קיצוניים מאוד, וסתם כך אסור לאב "למכור" את בתו. מתי הדבר מותר? רק כאשר האבא כל כך עני שאין לו כבר במה להאכיל את בתו, אין לו בגדים לתת לה ולא מקום לגור בו - במקרה כזה, באופן טבעי בימים עברו הבת היתה מתדרדרת לזנות. התורה ביקשה למנוע זאת על ידי התחייבות נישואין בגיל מוקדם, כדי שהבת לא תצא להפקרות ותגיע חלילה לזנות.
 
מהלכות אלו מובן שהתורה ציוותה עניין זה בדורות הקודמים (באלפי השנים האחרונות), וגם אז - רק במקרים קיצוניים מאוד - בהם היה חשש כבד להפקרות ילדים ברחובות. ומכל מקום אין הלכות אלו מותרות סתם כך לשום אב, ושום אבא לא יכול להחליט פתאום למכור את בתו. ומובן מאליו שהלכות אלו לא נוהגות כלל בימינו, אלא רק בדורות קשים של עוני וגלות בידי רשעים.
 
בברכה,
דניאל בלס.