ידיעה ובחירה- מעניין

לגופו של עניין, התירוץ הכי מקובל הוא של הרמב"ם (פ"ב מהלכות תשובה) שהידיעה של הקב"ה אינו כידיעה של בני האדם, ואף שאילו תיתכן ידיעה ברורה של אדם את העתיד הרי שלא תיתכן יותר כוח של בחירה, ידיעת הקב"ה אינו כך, וככתוב כי לא מחשבותי מחשבותיכם, ולפי שידיעתו של הקב"ה הוא דבר אחד עם מציאותו, והוא הדיעה והוא הידיעה, ואין הידיעה חוץ ממנו, הרי שכשם שאין לנו שום מושג במציאותו כך אין לנו שום מושג בידיעתו, ולשער מהו בדיוק הידיעה שלו, שאילו היינו משיגים את ידיעתו, הרי השגנו גם אותו שהוא וידיעתו אחד, ומכיוון שאי אפשר להשיג אותו וכנדרש מהכתוב כי לא יראני האדם וחי, כך אי אפשר לנו להשיג את ידיעתו מהו.

ואל תתמה על זה, שהרי כל עוד שאנו נמצאים בגוף המצומצם העוטף את נשמתינו אין באפשרותינו להשיג מה זה `אין סוף` ומה זה `רוחניות`, וגבי הגוף דבר שאין לו ממשות אינו קיים, מכל מקום ידוע לנו ששהדברים אינם כך, ומיד בצאת נשמתינו מגופינו נראה הכל בפרספקטיבה אחרת ונבין פתאום מה זה אין סוף ומה זה `נשמה`,,,ולמה הדבר דומה לזחל הזוחל על פני משטח שאין לו השגה במימד העומק, וכל שהוא משיג הוא מימד האורך והרוחב, ורק הגדולים ממנו משיגים את עניין התלת מימדי, כך הנשמה בהיפרדה מהגוף תשיג פתאום מימד רביעי ואולי עוד כמה מימדים, כך שיסתדרו לנו בבת אחת כמה וכמה דברים שלמדנו בחיינו ולא הבננו מה הם בדיוק, ומכל זה נבין גם בהתייחס לגבי השגת ידיעתו של הקב"ה, שזהו מימד עליון יותר שאף הנשמות והמלאכים אינן משיגים בשלימות, עם שהם משיגים בזה הרבה יותר מבני אדם קרוצים מחומר.

ובקיצור, התירוץ על סתירת הידיעה והבחירה, הוא, כי כל עוד שאין אנחנו יודעים מהות הידיעה לא נוכל לשאול שום שאלות לגביה. ובזוהר הק` דיברו בענין הזה, ומסקנת הדברים שם הוא כפי המבואר ברמב"ם, ומבואר שם עוד, כי הידיעה והבחירה אינן באותו מקום, ואכן במקום שיש שם התגלות הידיעה אין בחירה, וזהו סוד עמוק מסודות הקבלה.

וכל זה ביאר הרשב"א במילים קצרות בספרו מנחת קנאות (פרק טו): "אע"פ שהכל גלוי וידוע לפניו, טבע האפשר במקומו מונח, ואין ידיעתו יתברך מחייב האדם לעשות אחד משני האפשריים, אלא הבחירה בידו כמו שאמר הכתוב, ראה נתתי לפניך וגו` ובחרת בחיים, וזהו פירוש הכל צפוי והרשות נתונה, ואע"פ שהענין הזה ישיגוהו קושיות וספיקות, הוא לפי דעתינו הקצרה, אבל העיקר האמיתי והיסוד שהכל תלוי בו, הוא הנודע אצלינו מפי הגבורה, והנבואה האמיתית, אשר גילתה לנו דברים שאין בכוח השכל להשיגם כי השם ית` יודע הכל ומשגיח בכל והבחירה ביד האדם להיות צדיק או רשע".

אוסיף עוד הסבר אולי יותר קרובה ללשונינו:

"הקב"ה הוא האין סוף, שאינו מוגבל לזמן. כי הוא גם יוצר הזמן. לכן אינו מוגבל לזמן, ומבחינתו הזמן איננו קיים.  הוא  זה שיצר את המושג של התחלה ושל סוף בעולם, כך שהוא אינו כפוף לחוקים אותם יצר בבריאה. הוא הנצח, וכפי שאין לו סוף, כך גם אין לו התחלה. כי לאין סוף אין גבולות ואין זמן ואין חילוקים, כי שום כח אינו מגביל אותו, זהו האין סוף, "לפני לא נוצר אל ואחרי לא יהיה". תמיד היה ותמיד יהיה".

מי שיצר את היקום הסופי והמוגבל הזה, אינו מוגבל בעצמו לחוקים אותם הוא יצר. הוא יצר את חוקי הטבע, ולכן איננו כפוף לחוקי הטבע.

ומכיון שהוא זה שיצר עם היקום את זרימת הזמן וההתחלה, ומכאן שאינו מוגבל לזמן, ותמיד היה בלא התחלה ובלא סוף. הרי שבמציאות האמיתית, העבר, ההווה והעתיד מתקיימים בעת ובעונה אחת. בעולם הזה האדם מרגיש שהוא חי חמישים ומאה שנה, אך הזמן הזה אינו אלא אשליה, וכל חייו חלפו באמת בתוך רגע אחד כמו צל חולף. בתור אדם הוא מוגבל למציאות הזאת, ומסוגל לתפוס רק את זרימת הזמן שיצר הקב"ה עבורו, מן העבר אל ההווה, ומן ההווה אל העתיד. והאדם חי בהווה, וזוכר רק את העבר.

אך מבחינת הקב"ה הזמן אינו קיים כלל, הוא האינסוף, ולכן  נמצא בכל זמן בעולם, גם בעבר, גם בהווה וגם בעתיד.  הוא נמצא אם האדם בהווה, אך בו-בעת הוא נמצא איתו גם בעתיד. כאשר הוא משנה את מעשיו בהווה, מעשיו משתנים גם בעתיד. והקב"ה הנמצא איתו תמיד, גם פה וגם שם, ולכן הוא יודע תמיד מה הוא עושה. אך הקב"ה אינו קובע את הבחירה של האדם. אלא שכשהוא בוחר כאן, הקב"ה רואה אותו גם שם, וכשהוא בוחר שם, הקב"ה רואה אותו גם כאן.

הנה אתה יודע שהמן הרשע ניסה להרוג את כל היהודים בפרס. הידיעה שלך על מה שעשה המן בעבר, ודאי לא מחייבת את המן לבחור את מה שהוא בחר בעבר. מבחינת הקב"ה העבר והעתיד הם זהים, כי הוא יוצרם, ונמצא בכל מקום ובכל זמן. לכן כאשר אדם בוחר דבר בעתיד, אינן הבורא משנה אותו. הוא נותן לאדם לבחור גם בעבר, גם בהווה וגם בעתיד, והוא צופה בו תמיד בכל הזמנים כולם, כפי שאתה צופה במעשים שלך בכל הזמנים שאתה נמצא בהם, אך פשוט לא מודע לזה, בגלל שאתה מוגבל לזרימת הזמן. 

כיום, כבר ניתן קצת להבין גם על פי הוכחות מדעיות מודרניות, שדברים סותרים כאלו כמו ידיעה ובחירה כלל אינם סותרים, ואני מתכוון בזה למכניקת הקוונטים, שכידוע המדענים עצמם עומדים בפני דברים נעלמים ביותר, סתירה המושגת כמו הסתירה של הבחירה והידיעה. בערך כך, והרבה יותר, יהיה המעבר שלנו בין העולם המוגבל שלנו לעבר העולם שאחרי זה, אז בס"ד נבין הרבה תעלומות.

בהצלחה – מנשה ישראל