שאל את הרב - כללי

הגדרת "רשע"

  • כ"ו אדר א' התשע"ד
אא

שאלה

בס"ד ברצוני לשאול שאלה שמטרידה אותי כ"כ , ובמיוחד בעיתוי זמן זה,ואפרטה לסעיפים: 1. מהו "רשע" על פי היהדות? 2. מי בישראל מוגדר היום כ"רשע" על פי הגדרה זו? 3. האם הגדרתו כרשע מבקשת את שנאתינו כלפיו בבחינת "אוהבי השם שינאו רע"? 4. מה בין שנאת הרשע המתבקשת מאתנו כיהודים לבין "שנאת חינם" שעלינו להזהר מפניה כ"כ? 5. האם "שנאת הרע" והאשמתו ,לא עלולה לקבוע בליבנו תנועה לא רצויה בנפש של שנאה וכעס ועלינו להמנע ממנה ככל האפשר? על הענותכם בהקדם אודה בברכה

תשובה

שלום וברכה

אלו שאינם מקיימים תורה ומצוות כיום בארץ ישראל הינם בכלל תינוקות שנשבו, מאחר והרשויות בעת יסוד המדינה גזלו את החינוך השורשי מכל אותם עולים שעלו מחו"ל מארצות בהם חינכו את הילדים לאמונה, לתורה ולמצוות. ותינוק שנשבה אינו מוגדר כרשע. גם אם יודיעו לו על מה שאסור ועל מה שמותר, מאחר וחסר לו החינוך היהודי האותנטי. 

רשע על פי היהדות, הינו בן אדם שעובר במודע ובשאט נפש על מצוה ממצוות התורה, בין אם זה מהדברים שבין האדם לבוראו ובן אם זה מהדברים שבין אדם לחבירו.

רשע הנ"ל לאחרי שהוכיחו אותו, ועם זאת לא סר מלהרע, נכלל בגדר הכתוב הלא משנאיך ה' אשנא, ומותר לשנוא את החלק שבאיש החוטא במודע. אולם יש לשמור מאוד שלא להיגרר לשנאה אישית כלפי האדם כשלעצמו.

וכפי שביררו זאת היטב התוס' במסכת פסחים דף קיג/ב לגבי הנאמר שם:

הָרוֹאֶה דְּבַר עֶרְוָה בַּחֲבֵרוֹ - אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק אָמַר רַב, מֻתָּר לִשְׂנֹאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (שמות כג) "כִּי תִרְאֶה חֲמוֹר שֹׂנַאֲךָ רֹבֵץ". מַהו שׂוֹנֵא? אִילֵימָא דְּלָא קָעָבִיד וְלָא מִידִי [שלא עשה דבר רע], מִי שָׁרִי לְמִסְנְיֵהּ [האיך מותר לשנוא אותו]??? וְהָכְּתִיב (ויקרא יט), "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ"? אֶלָּא דְּאִיכָּא סַהֲדֵי דְּעָבִיד אִסּוּרָא [שיש עעדים שעבר על איסור], רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר, מִצְוָה לִשְׂנֹאתוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר, (משלי ח) "יִרְאַת ה' שְׂנֹאת רָע".

ושואלים התוספות מהנאמר בתלמוד במסכת בבא מציעא:

אוֹהֵב וְשׂוֹנֵא [הצריכים עזרה בפריקת המשא מעל החמור] - מִצְוָה [להתעסק קודם] בְשׂוֹנֵא, כְּדֵי לָכוֹף אֶת יִצְרוֹ. ואם תאמר מה כפיית יצר שייך כיון דמצוה לשנאתו שהרי מדובר במי שראו בו חוטא בשאט נפש, וי"ל כיון שהוא שונאו גם חבירו שונא אותו דכתיב (משלי כז) כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה [שלא לסיבת פריקת העול של אותו אדם] ושייך כפיית יצר לבטל את השנאה המיותרת.

בשנאת עמלק, הבטיחה התורה שלא נבוא מזה לידי השחתה במידות, ואדרבא בורא עולם יחדש בליבנו רחמים ואהבה גם אם נעסוק במעשה ובמחשבה בשנאת עמלק ושונאי ישראל.

בהצלחה - מנשה ישראל

להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה