אבולוציה מתוך דברי חז"ל

בס"ד
 
שלום רב,
למען הסר ספק - חיות וכינים לא נוצרים סתם כך מעפר.
 
חז"ל למעשה ידעו שכינים פרות ורבות, כי הם הזכירו בגמרא "ביצי כינים" ודנו בהם (כלומר, חז"ל ידעו היטב שכינים מטילות ביצים ובוקעות מביצים). התלמוד הבבלי והירושלמי דנים בשאלה האם כינים נחשבים לבעלי חיים רגילים (כמו גמל), או ליצורים חסרי חשיבות הלכתית (כמו חיידקים).

התלמוד הבבלי הגיע למסקנה שהפרייה והרבייה של הכינים אינה ניכרת, ולכן אין איסור להורגם בשבת. התלמוד הירושלמי לעומת זאת הגיע למסקנה שהכינים לא חיות זמן רב בגלל היותם טפילים, ולכן אין איסור להורגם בשבת. בשני המקרים מדובר בהסברים להלכה קיימת, ולא חלילה להמצאה של איזו הלכה על פי סברות אישיות.

לגבי אותו עכבר: איננו יודעים לאיזו חיה בדיוק התכוונו חז"ל בהזכירם "עכבר שחציו אדמה". יתכן שזהו דין תיאורטי (כמו דינים לא אקטואלים דומים בגמרא: דין בן סורר ומורה, פיל שהוציא סל נצרים, וכדו'). מצד שני, יתכן שהיתה זו חיה מסויימת שחיתה בעפר ולכן היא נקראה בשם ציורי זה, אולי היתה זו חפרפרת. למען האמת הספרות ההלכתית מספרת על אנשים רבים שנתקלו בחיה שכזו במציאות, ואם כך היתה זו סיבה מספקת עבור חז"ל לדון בה - מעשית או תיאורטית.
 
קרא תשובה מפורטת יותר בתגובת הרב יעקב סגל (בחוברת "דע את האמת"):>בברכה,
דניאל בלס