גידולים חקלאיים

לכבוד השואלת,

נא למחול על האיחור בתשובה עקב רוב פניות לאתר.

מרגע שתילת העץ:

ג' ימים לוקח עד שנקלטים השרשים;

ל' יום לוקח עד שיחשב שנה אחת לגבי ערלה וכמבואר לקמן;

שלש שנים ראשונים מזמן שתילת העץ, אסור לאכול או ליהנות כליל מפירותיו שנקראים פירות ערלה. חישוב השנים נעשה מ33 ימים מיום שתילת העץ, כאשר ראש השנה נחשב מיום ט"ו בשבט.

והכונה בזה, שכל פעם שמגיע ט"ו בשבט, נחשב כשנה חדשה לעץ לגבי שנות הערלה - ובתנאי שכבר עברו באותה שנה לפחות 33 ימים מאז שתילת העץ. וכגון, אם שתלו עץ ביום י"א טבת, אז בבוא ט"ו בשבט יחשב לעץ כאלו שכבר עברה שנתו הראשונה, ואע"פ שאין הוא שתול בקרקע בפועל אלא 33 ימים.

אחרי שעברו על העץ ג' פעמים ט"ו בשבט, שעתה נכנס העץ לשנתו הרביעית  - וכפי המבואר לעיל - מותר לקטוף מן האילן ולאכול מפירותיו אחרי ש"מחללים את קדושתם על המעות". על פי התורה, פירות העץ של שנה הרביעית חייבים לאכול אותם דוקא בירושלים. למי שאינו יכול להעלות את כולם לירושלים, ניתן לו הרשות על פי תורה, לחלל את קדושת הפירות על מטבעות כסף, ולהעלות את הכסף לירושלים ולקנות באותם מעות פירות אחרים בירושלים  שאוכלם דוקא שם.

כהיום שאינו זמן המקדש, ניתן לחלל את הפירות אפילו אם שווים הרבה, על כסף מועט ומטבע יחידה (שאותו מטבע שומרים באופן מיוחד, ושוב א"א להשתמש בו לצרכים יום יומיים אלא מאבדים אותו - הלכות השייכות למטבע תראי בלינק  ) ורק אח"כ לאכול מן הפירות.

פירות של שנה חמישית מותר לקטוף לאכילה, אך קודם אכילתם חייבים להפריש תרומות ומעשרות כראוי (די ני תרומות ומעשרות ראי בלינק: )

בשנת השמיטה, מותר על פי תורה לקטוף ולאכול את הפירות, ואפילו בלי שום הפרשת תרומות ומעשרות, משום שכל פירות שנת השמיטה נחשבים להפקר - ובלבד שלא יהא פירות ערלה, וכמבואר לעיל. 

בברכה,

רב נחום