יהודים וגויים

לכבוד השואל,

אנסה לענות על שאלתך בעזרת השם כפי שהבנתיה.

אם תתעניין בצורת החיים המתגבשת ע"י קיומן של הז' מצוות, תראה שיש בה "תרבות" שלמה.

1. תרבות המקימה ושומרת על מערכה משפטית.

2. תרבות השומרת על נפשות אזרחותיה.

3. תרבות השומרת על רכוש וחפצי אזרחותיה.

4. תרבות השומרת על חיי משפחה תקינים.

ולגבי ענין האמונה, באה היהדות להראות  לכל גויי הארץ שיש להאמין בכח עליון שמהותו למעלה מהשגתינו, אבל מה שכן ידוע לנו - שהוא כולו טוב ואין כוונתו בבריאת העולם רק להטיב לכל בריותיו. 

וענין איסור עבודה זרה הוא, שלא ינצלו הגויים את הכוחות המעל-טבעיים שמושפעים דרך אמצעיים - סוגי הנבראים למיניהם או מלאכים - בשביל צרכים אגוצנטריים; אלא ידעו שכל ההשפעות מקורן מבורא אחד, שכוונתו לתת טוב ולהספיק לכל אחד את כל צרכיו, ואין שום מקום בעולמו של הבורא היחיד שאדם אחד ישתלט בכוח ובניצול על אדם שני.

ובאם הגויים ישמרו המשפטים האלו, הרי אין שום חסרון במה שינהיגו ימים מסויימים כחגים, הן אם אותם החגים הם תרבותיים ובלי צד דתי (כמו בארצות הברית, יום זכרון לחיילים, יום כיבוד לאבא, יום כיבוד לאמא וכדו'), הן אם אותם החגים יש בהם צד דתי - ובלבד שיהיו בכונתיהם להבורא היחיד שברא את הכל (וכמו חג ההודאה, שהכונה של הגויים הוא להודות להשם - כפי איך שהם משיגים אותו, וזה בסדר). אבל אסור שיהא כונתם בחוגגם חג לעבוד ולהמשיך השפעות דרך איזה אמצעי, בשביל תועלת הפרטי והשתלטותם של אנשי אותו דת בלבד בכונה אגוצנטרית.

ואם נכון שחגי הדתות שהזכרת נעשו בכונה כזו - רק להתפלל ולעבוד את הבורא היחיד שברא את הכל - אז יתכן שהם מתאימים לאומות העולם ויכולים להמשיך לחוגם בלי סתירה למה שהם שומרים את ז' המצוות. אבל אם כוונתם בחוגגם חגים אלו, גם לאיזה תכלית של המשכת ההשפעות דרך אמצעי ושיהיו רק אל קבוצתם ולצורך השתלטותם על שאר בני אנוש, הרי שחגים אלו כן צריכים להתבטל מן אותן אומות. ובכל זאת חוסר חגים כאלו לא יגרע מן התרבות הכללית של האומה.

ואין כונת היהדות להתימר באופן איגוטיסטי לומר "אתנו הצדק"; אלא הכונה היא, דהואיל וזכינו במעמד הר סיני לבירור מציאות זו של בורא יחיד אשר מהותו הוא למעלה מהשגתינו, וזכינו אז ג"כ לקבל את מצוותיו המעניקים צורת חיים מתוקנת לכל באי עולם, א"כ רצוננו כיהודים לשתף את כל באי העולם בזה למען יזכו גם הם במה שכבר נתברר בתוכנו מנסיונינו.

בברכה,

רב נחום