תורה ומדע
חומר ואנרגיה אפלה
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
במדע האסטרופיסיקה מרבים לדבר על כך שהחומר האפל והאנרגיה האפלה מהווים כ - 96 אחוזים ממסת היקום.ולמדע אין קצה מושג מהם, אם כי ידוע שמסוגל לחלוף על פני ובתוך כל חומר אחר. היש התייחסות לכך במקורות ביהדות? והאם אין בכך הוכחה ניצחת על כך שהמדע עדיין בחיתוליו ביחס להיקף ידיעותיו אודות היקום?
תשובה
לכבוד השואל,
יש מקור מפורש לזה במקורות היהדות.
וכה הם דבריו הקדושים של הרמב"ן ז"ל (בראשית א' - א'):
"ועתה שמע פירוש המקרא על פשוטו נכון וברור - הקב"ה ברא כל הנבראים מאפיסה מוחלטת. ואין אצלנו בלשון הקדש בהוצאת היש מאין אלא לשון "ברא". ואין כל הנעשה תחת השמש או למעלה, הווה מן האין התחלה ראשונה; אבל הוציא מן האפס הגמור המוחלט יסוד דק מאד, אין בו ממש, אבל הוא כח ממציא, מוכן לקבל הצורה, ולצאת מן הכח אל הפועל, והוא החומר הראשון, נקרא ליונים "היולי". ואחר ההיולי לא ברא דבר, אבל יצר ועשה, כי ממנו המציא הכל והלביש הצורות ותקן אותן:
"ודע, כי השמים וכל אשר בהם חומר אחד, והארץ וכל אשר בה חומר אחד - והקב"ה ברא אלו שניהם מאין, ושניהם לבדם נבראים, והכל נעשים מהם:
"והחומר הזה, שקראו היולי, נקרא בלשון הקדש "תוהו". והמלה נגזרה מלשונם (קדושין מ:) "בתוהא על הראשונות", מפני שאם בא אדם לגזור בו שם, תוהא ונמלך לקוראו בשם אחר, כי לא לבש צורה שיתפש בה השם כלל.
"והצורה הנלבשת לחומר הזה נקראת בלשון הקדש "בהו". והמלה מורכבת, כלומר "בו הוא", כמלת לא תוכל "עשהו" (שמות יח יח) שמחוסר הו"ו והאל"ף, עשו הוא:
וזהו שאמר הכתוב (ישעיה לד יא) ונטה עליה קו תהו ואבני בהו, כי הוא הקו אשר בו יתחם האומן מחשבת בנינו, ומה שיקוה לעשות - נגזר מן "קוה אל ה' " (תהלים כז יד). והאבנים הם צורות בבנין; וכן כתוב "מאפס ותהו נחשבו לו" (ישעיה מ יז), כי התוהו אחר האפס, ואיננו דבר. וכך אמרו בספר יצירה (ב ו) "יצר מתהו ממש, ועשה אינו - ישנו."
ואכן מוכח כדבריך, שהיקף ידיעותיו של המדע הוא עדיין קטן ביחס להיקף הידיעות האמיתיות בענין מציאות היקום.
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il