בקשה להכוונה

לכבוד השואלת,

בודאי שכל השתדלותך לעשות את רצון הבורא עולם הוא חשוב מאד מאד בשמים, וכל טפה שאת מחזקת את עצמך, את בעליך ואת ילדייך להתקשר להקב"ה, יש לך על זה שכר עצום בשמים.

רק מה שאת צריכה להבין היינו הסיבה שהקב"ה נתן לנו את ה"מאבק" הזה, הצורך ללחום נגד היצר המבלבל ובכל זאת להשאר איתן באמונתינו. וחוששני שכיון שתביני את זה, מסתמא יקל עליך הרבה ענין ה"מאבק", ותראי שמה שאת מרגישה היא לגמרי טבעית ומסתדר לפי איך שברא הקב"ה את העולם.

והענין הזה בקיצור הוא:

מקובל אצלינו שהקב"ה ברא את העולם דוקא באופן כזה שתהיה בחירה חפשית, כי דוקא הבחירה החפשית של האדם מביאו לידי התכלית של החיים בעולם הזה.

כי אפילו אם נניח שהקב"ה ברא את העולם, אבל צריכים להבין למה היתה בריאת העולם ולאיזה צורך?

ומקובל אצלינו שהטעם בבריאת העולם הוא, משום שהקב"ה רוצה לתת את הטובה הכי גדולה לברואים שהוא ברא, וזה לא שייך אלא אם כן הברואים יקבלו את ההטבה הזאת ע"י עבודתם, כלומר, שיעשו משהו בשביל זה. כי אם יקבלו את כל הטובה הזו והם לא עבדו כלום כדי לקבל את זה, אלא הם כמו העניים והמסכנים שעומדים בפתח ואומרים בבקשה רחם עלי ותן לי משהו, אז אפילו אם יקבלו את המשהו, אחרי הכל הם ירגישו כמו "רחמנות" וכמו מסכנים.

ורצה הקב"ה שגם את ה"מסכנות" הזו הברואים לא ירגישו כאשר יקבלו את הטוב, ולכן ברא מקום כזה שנקרא "עולם" - מלשון "העלם" - מקום כזה שלא רואים אותו בבירור ואי אפשר להוכיח בשום אופן חותך לאף אחד שהקב"ה נמצא, כדי שע"י אמונתם של הנבראים ועבודתם, ושמירתם את החוקים שהבורא עולם ביקש מהם שישמרו (התורה), אז הם "עובדים" את השם, כי מגלים את כבודו במקום שכבודו היה נסתר, ואז הם ירוויחו בצדק את השכר המגיע להם - לפי שהיה להם הבחירה לעשות או לא לעשות - ועל ידי שבחרו לעשות רצון השם, "מגיע להם" שכר ממנו יתברך. ואז באותו שכר שיקבלו, כבר לא ירגישו מסכנות; ונמצא שע"י בריאת העולם הזה וירידת הנשמות לתוכו לתקופה קצרה נשלמת רצון השם שהוא לתת לברואים השכר והטובה הכי מושלמת שיכול להיות.

[כל הענין הזה תוכלי לקרוא ביתר בירור ואריכות בספר "דעת תבונות" לרבי משה חיים לוצאטו ז"ל בתחילת הספר (סעיפים א-כו).]

ואם כן היוצא מזה, שזהו בעצם ענין ה"עולם" שהקב"ה ברא: מקום שמכסה על מציאותו יתברך, ורק נגלה לנו בדרך "ידיעת הלב" לפעמים, כדי שנוכל בכוחות עצמינו לעמוד נגד ה"העלם" של כבודו יתברך ולהכריז בכל מעשינו - אני כן מאמין שהקב"ה נמצא כאן ורואה את הכל, ואע"פ שכבודו נסתר ואין אנו רואים אותו.

זהו הסיבה להרגשת ה"מאבק", ולפי דבריך במכתב הרי את מצליחה במשימה זו בכל יום. וכמובן שמה שאת מרגישה שלעיתים קרובות עולות שאלות רבות ואין הידיעה מהבורא ידיעה אטומטית, ואת צריכה לשכנע את עצמך כל יום מחדש - הוא דבר שטבעי לפי כונת השם בעולומו וכנזכר.

אמנם מה שאת צריכה לדעת בנוסף היינו שלא תשאר המצב הזו לתמיד. האמונה מתחזקת בלב האדם ככל שהזמן עובר והוא ממשיך בחיים של תורה ומצוות - וכמו שבודאי מוכח לך מאז החזרה בתשובה, שאינו דומה ידיעתך ואמונתך הכללית בהקב"ה היום, כמו שהיה בהתחלה כשחזרת בתשובה. כך גם הולך הדבר ומתחזק, ועוד יתחזק יותר בעתיד בעזרת השם יתברך.

וזה שעדיין לא זכית להריון, אין זה אלא בלבול היצר כי לפעמים דברים כאלו רק לוקחים זמן, ומה גם שהקב"ה יודע מתי הזמן הכי ראוי לכל זוג לזכות לזה. ועצה טובה למעשה בענין הזה הוא, להסיח את הדעת מלחשוב על זה [אפשר להתפלל על זה כמובן, אבל אין לצפות בתמידיות בכל פעם שכבר יבוא] כי הצפייה התמידית דוחה את התוצאה מלבוא. והגמרא מלמדת אותנו (סנהדרין צז), שדברים חשובים כמו אלו באים רק בהיסח הדעת. כלומר, תחשבי על איזה פרויקט שאת צריכה להשקיע בו, וממילא תבוא הישועה, בעזרת השם.

ואם את לומדת כל יום איזה דבר חידוש מאתר הידברות, זהו דרך טוב, ובעזרת השם כעבור מספר חדשים בודאי תוכלי לראות שינוי פנימי לטובה.

בברכה להתחזקות ושתראי נחת יהודית מכל בני משפחתך,

רב נחום