אמונה
תכלית החיים וייסורי האדם בעולם
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום! אני יודע שאולי אני ישמע כמו אדם שהתיאש מהחיים, אבל זה ממש לא אני. מדי פעם שאני במשבר או חסר מצב רוח עולה לי השאלה הבאה- למה צריך לחיות? כלומר מה טוב בעולם??? אין אדם שלא נפטרים לו קרובים. אין אדם שלא נלחם למען כסף, רודף אחריו ולרוב לא משיג אותו ואם כן זה עדין לא משמח אותו הוא לא ניהיה מאושר מזה. תורה- לא ממש מענין את העולם. ואם זה מענין אותנן היהיודים- למה צריך לבוא לפה בשביל ללמוד, שלא נבוא ולא נלך. וגם א"כ אני לא יודע אם זה שווה את הסבל שכל אדם עובר ויעבור. אין שום דבר מושלם מי שעשיר לחוץ כל היום ולא רגוע, ומי שעני או עמיד תמיד לחוץ כי חסר לו. ומי שלומד תורה כל היום... לרוב גם לו חסר כסף הוא גם לא רגוע תמיד. תמיד יש רגעי משבר ימים שכלום לא הולך. חוסר מצב רוח וזה לא משתווה לימים הטובים. א"כ למה לחיות????
תשובה
>כמו כן אמליץ בחום לקרוא את הפרק הראשון של מסילת ישרים
הרמח"ל בספרו מסילת ישרים מבאר היטיב את מטרת ביאתינו לעולם.
מסילת ישרים - פרק א - בביאור כלל חובת האדם בעולמו
יסוד החסידות ושרש העבודה התמימה הוא "שיתברר ויתאמת" אצל האדם מה חובתו בעולמו ולמה צריך שישים מבטו ומגמתו בכל אשר הוא עמל כל ימי חייו. והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה` ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא. ומקום העידון הזה באמת הוא העולם הבא, כי הוא הנברא בהכנה המצטרכת לדבר הזה. אך הדרך כדי להגיע אל מחוז חפצנו זה, הוא זה העולם. והוא מה שאמרו זכרונם לברכה (אבות ד): העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא.
והאמצעים המגיעים את האדם לתכלית הזה, הם המצוות אשר צונו עליהן האל יתברך שמו. ומקום עשיית המצוות הוא רק העולם הזה. על כן הושם האדם בזה העולם בתחלה כדי שעל ידי האמצעים האלה המזדמנים לו כאן יוכל להגיע אל המקום אשר הוכן לו, שהוא העולם הבא, לרוות שם בטוב אשר קנה לו על ידי אמצעים אלה. והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (עירובין כב א): היום לעשותם ומחר לקבל שכרם: וכשתסתכל בדבר תראה כי השלמות האמיתי הוא רק הדביקות בו יתברך, והוא מה שהיה דוד המלך אומר (תהלים עג): ואני קרבת אלקים לי טוב. ואומר (שם כז): אחת שאלתי מאת ה` אותה אבקש שבתי בבית ה` כל ימי חיי וגו`, כי רק זה הוא הטוב.
וכל זולת זה שיחשבוהו בני האדם לטוב, אינו אלא הבל ושוא נתעה. אמנם לכשיזכה האדם לטובה הזאת, ראוי שיעמול ראשונה וישתדל ביגיעו לקנותה, והיינו שישתדל לידבק בו יתברך בכח מעשים שתולדתם זה הענין והם הם המצות: והנה שמו הקדוש ברוך הוא לאדם במקום שרבים בו המרחיקים אותו ממנו יתברך, והם הם התאוות החמריות אשר אם ימשך אחריהן הנה הוא מתרחק והולך מן הטוב האמיתי, ונמצא שהוא מושם באמת בתוך המלחמה החזקה, כי כל עניני העולם בין לטוב בין (למוטב) לרע הנה הם נסיונות לאדם, העוני מצד אחד והעושר מצד אחד כענין שאמר שלמה (משלי ל): פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי ה`, ופן אורש וגנבתי וכו`.
השלוה מצד אחד והיסורין מצד אחד, עד שנמצאת המלחמה אליו פנים ואחור. ואם יהיה לבן חיל וינצח המלחמה מכל הצדדין, הוא יהיה האדם השלם אשר יזכה לידבק בבוראו ויצא מן הפרוזדור הזה ויכנס בטרקלין לאור באור החיים. וכפי השיעור אשר כבש את יצרו ותאוותיו ונתרחק מן המרחיקים אותו מהטוב ונשתדל לדבק בו, כן ישיגהו וישמח בו: ואם תעמיק עוד בענין תראה כי העולם נברא לשימוש האדם. אמנם הנה הוא עומד בשיקול גדול. כי אם האדם נמשך אחר העולם ומתרחק מבוראו, הנה הוא מתקלקל, ומקלקל העולם עמו. ואם הוא שולט בעצמו ונדבק בבוראו ומשתמש מן העולם רק להיות לו לסיוע לעבודת בוראו, הוא מתעלה והעולם עצמו מתעלה עמו.
כי הנה עילוי גדול הוא לבריות כולם בהיותם משמשי האדם השלם המקודש בקדושתו יתברך, וראי שם עוד בדבריו המתוקים, ובוודאי דבריו המתוקים יעזרו לך מאוד להתחזק נפשית בעניין הצניעות ובכלל בעניין הגאווה שלך כעובדת ה`, וכך לא תבושי ללכת בכיסוי ראש, ולעשות חתונה נפרדת, ותפסיקי לעשות חשבון לכולם, ותעשי רק חשבון לעצמך ולבוראך. ואעתיק לך מספר חומת הדת לרבינו החפץ חיים - פרק ששי אפילו אם ימצאו איזה אנשים שילבינו פניהם עבור זה, מכל מקום אל יפול לבם על זה, ואת הכל יסבול, והעיקר שיקבל העלבון ולא יענה אותם דבר ולא יתרפה ממעשיו [ויהיה שכרו גדול מאוד לעולם הבא שקיבל עלבון עבור מצות השם יתברך, וכמו שאמרו חז"ל הנעלבין ואינם עולבין שומעין חרפתן ואין משיבין וכו` עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו]:
וכלל אמר לנו הכתוב, אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה` וגו`, והנה בעניני הכסף אנו רואים כשאחד מחפש אחר איזה עסק כדי להחיות נפשו, ונודע לו על איזה מסחר שיכול להרויח ממנו, והוא הולך ומשתדל בזה כדי להשיגו, וכשרואים אותו הסוחרים הגדולים מצוי הוא שמלעיגים ומתלוצצים עליו ואומרים הידעתם את פלוני גם הוא נעשה סוחר, ומכל מקום דרכו של עולם הוא שאינו מתרפה בשביל זה ממעשיו ומשיג את העסק, ומרויח ממנו, ובהמשך הזמן נעשה סוחר גדול, ואינם מלעיגים ממנו כלל. ואם האדם מתנהג כן בעניני העולם הזה שהוא רק חיי שעה בלבד, על אחת כמה וכמה שבעניני חיי העולם הבא בודאי צריך להתנהג כן.
בהצלחה - בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il