האם יש סתירה בין חוקי התורה לביטוחים?

שלום וברכה

גדולי ישראל הורו שאין בכך חוסר אמונה אלא השתדלות סבירה למניעת נזק.

אעתיק מעט מדבריהם.

שו"ת יחווה דעת חלק ג סימן פה

בסיכום: מותר לאדם לבטח את עצמו ביטוח חיים, ואין בזה משום חוסר בטחון בהקדוש ברוך הוא. ובלבד שהכל ייעשה על פי ההלכה על יסוד תורתינו הקדושה, אשר דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן א

ואשר שאלת בענין תוכניות חסכון כעין בטוח חיים שהמטרה היא שכאשר אדם מגיע לימי זקנה או שרוצה לחתן בניו שיהי' לו כסף חסוך אי אריך למיעבד הכי או אין דעת חכמים נוחה הימנו או לא (משום חסכון אמונה ובטחון) והערות מכמה מקומות כדרכה של תורה.

לעניות דעתינו אין בו משום חסרון בטחון ואמונה, דדבר פשוט דמה שהוא בטבע העולם, כזקנה, ונשואי בניו ובהגיעו לזה אינו לפי כוחותיו להכין כל הנצרך לו אז כזה מצוה להכין בעוד מועד כדי שלא יצטרך לבריות, ואע"פ שאמת לאמיתו דמי שהוא במדרגת בטחון אמיתית בלי שמשטה את עצמו יכול להשליך על ה' כל יהבו והוא יעמוד לו בעת דחקו ויזמין לו פרנסתו והצטרכותו בדרך נס פלא, וע"ז כ' ברוך הגבר אשר יבטח בה' והי' ה' מבטחו וכמש"כ המקנה סוף קידושין על משנתינו שם דמניח אני כל אומנות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, דהקשה המקנה שזה סותר משנתינו דפ"ק דקידושין דצריך ללמדו אומנות וכ' ראה חיים עם אשה אשר אהבת כדאיתא שם, וכ' רבינו המקנה דודאי צדיק גמור ובטוח באמת בכל מצפון לבו לא צריך לעשות שום השתדלות והקב"ה יהי' בעזרו וימציא לו הכל באופן נפלא, אבל סתם בני אדם שאינם מגיעים למדריגת בטחון כזאת עליהם להשתדל ולהנהיג בהם דרך ארץ, והרבה עשו כרשב"י ולא עלה בידם, וזה מפתח גדול להרבה ענינים כאשר נסיתי כמה פעמים בחיים, ובזה מתיישבים סתירות בכמה מאמרים מחז"ל, והייתי יכול להאריך בהם אך אין זה מקומו.

ועיין סוטה מ"ח ע"ב דאמר ר"א מה דכ' מי בז ליום קטנות מי גרם לצדיקים שיתבזבז שולחנם לע"ל קטנות שהי' בהם שלא האמינו בהקב"ה דמי שיש לו פת בסלו ואומר מה אוכל למחר אינו אלא מקטני אמונה, הנה זה מיירי במי שאין בידו, לעשות פעולה ונופל למחשבת יאוש ואומר מה אוכל למחר ואינו בוטח כל צרכו כי הקב"ה לא יעזוב חסידיו, אבל עדין אין זה אומר שאם יש בידו לעשות ומכין מזונו לכמה ימים כדי שלא יהא טרוד אז שיש בזה חסרון אמונה, אמנם עיין בש"ס יומא ע"ו ע"א מפני מה לא ירד מן לישראל פעם אחת בשנה וכו' יע"ש, ועיין מהרש"א בסוטה שם, ובמג"א או"ח סו"ס קנ"ז בשם זוהר הק' פ' בשלח.

יהי' איך שיהי' בהא דידן דאם לא יכין עצמו מעט מעט לחתונת בניו קרוב לודאי דלא יהי' יכול לעמוד בעול הזה בבת אחת פשיטא דאין בזה חסרון אמונה, וכמדומני דמאז ראיתי כזה בצוואת הגאון הקדוש בעל ווי העמודים בנו של השל"ה הק' זי"ע, ומקום אתי להאריך בזה אבל כתבתי רק להפיס דעתך היפה, והריני מברכך שתזכה להמשיך לשבת על התורה ועבודה כאות נפשך היקרה ונפש רבך.
ידידך דוש"ת מצפה לחסדי ה'

עד כאן.

בברכה,

בנימין שמואלי