אמונה
האם תאוות נקם מותרת על פי התורה?
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
היי, רציתי לשאול שאלה בנוגע לאמונה שאלה שמעסיקה אותי מאוד לאחרונה, לפני חודשים פוטרתי מעבודתי בשל נקמה של "הבוס הגדול" בבני משפחתי, כולם אומרים לי שהפגיעה לא הייתה בי ולכן אני לא צריכה לקחת ללב. אבל כן לקחתי ללב אני לא עובדת המסע שאני עוברת לא פשוט מהיום הראשון לחיי..והנה מגיע מישהו שלוקח את כל הכוח שיש לו בידים ומפנה אותו לרוע ואכזריות, אני מאוד פגועה וכעוסה..הבנתי שאותו אדם (שמרגיש כרגע שהוא צריך שוב את משפחתי) רוצה לבקש סליחה לי אין שום עניין בסליחה שלו ולא למחול לו אני רוצה שהוא יסבול וישלם על מה שעשה..האם המחילה שלי תכפר על מה שמגיע לו? האם אלוקים יוותר לו על כל הרע שהוא גרם? האם זה עושה אותי לאדם רע שאני מאחלת לאדם אחר סבל? אני רוצה להוסיף ולומר שאני כאדם לא נקמנית ורוצה רע לאחר גם כשהוא פוגע בי.. אבל במקרה הזה אני פשוט כועסת ולא מוכנה לשחרר. אשמח לתשובה כנה. תודה רבה דנה.
תשובה
שלום רב!
שאלה טובה; הרצון לנקמה הוא טבעי לאדם, ורוב בני אדם מרגישים אותה לגבי מי שהרע להם. אבל בתורה הקדושה נאמר: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וגו', והסיבה היא כפולה; אחת היא האמונה שהכול בידי שמיים, ואין אדם נוגע במוכן לחבירו - אפילו כמלוא נימא, וודאי גזירה היא מן השמיים. ב' יש דין - ויש דיין. הקדוש ב"ה ודאי יטפל בכל מי שצריך, כי העולם אינו הפקר, שכל אחד עושה מה שהוא רוצה, ולכן אין סיבה ולא טעם לכעוס, שהרי ממילא יקבל כל אחד את המגיע לו בדין.
הצלחה וברכה;
יעקב משה
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il