הלכות ומנהגים
מהי הגיה נכונה של התורה ושאלות נוספות
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום לכולם. ברצוני בבקשה לשאול כמה שאלות : 1) האם מותר לקרוא בשבת את הפרשה או את חלקיה בנוסחים שונים ? למשל את ראשון שני ושלישי יעלה לקרוא מן התורה בנוסח יהודי מרוקו ואחרי שלישי יעלה אחר ויקרא את הפרשה משלישי עד הסוף בנוסח יהודי אשכנז. האם זה מותר ? 2) האם זה בסדר שישנם חסידים המבטאים בחיי היומיום ובכלל בקריאת התורה את האות ״ת״ כהאות ״ס״? למשל במקום ״אתה הראת לדעת״ הם קוראים ״ אסה הרס לדעס . 3) אישית אני חושב שיש להשתדל ולבטאות את האות ״ע״ כעיין ולא כהאות ״א״ אבל ישנם הרבה שלא מבטאים ת ״ע״ כמו שצריך אז האם קריאת הפרשה נחשבה כקריאה נכונה או שלא ? כי אם מבטאים לעשות כ לאשות אז אני חושב שזה טעות די גדולה כי לאשות לא יכול להחליף את לעשות משום שזה לא מדגיש תעשיה אפילו למרות שמבינים. 4) ישנם העונים אומיין במקום ״אמן״ האם האמן שלהם נחשבת? ומה לגבי אלה שאומרים בתפילה במקום חייני חיויני? וכדומה ? אשמח בבקשה לתשובה בנושא כי חיפשתי ולא מצאתי באף מקום. תודה רבה רבה מראש ושבוע טוב עם ברכות !! אליהו
תשובה
שלום וברכה
1. יש לקרוא כפי נוסח בית הכנסת. בבית כנסת מעורב מותר לקרוא בכמה נוסחאות.
2. החסידים אומרים "אתה" את האותיות האחרים אומרים כפי שכתבת. אין בזה בעייה.
3. אין לדרוש מאחרים לשנות את ההגיה שהם רגילים מימי קדם.
4. גם זה בסדר.
אמרו חז"ל על הפסוק שיר השירים פרק ב
וְדִגְלוֹ עָלַי אַהבה אל תקרי ודגלו אלא ודילוגו אפי` הקורא שלא כמו שצריך מחמת חוסר ידיעתו, אומר ה` ודילוגו עלי אהבה,- אהבתי גדולה איליו.
בס` חסידים (סי` יח) כתב, ואם יפלא בעיניך על המגמגמים בלשונם וקוראים לחי"ת ה"א, ולשי"ן סמ"ך, וכיו"ב, שאיך מתפללים ואומרים דברים שבקדושה, וכשמגיעים לנפשנו חכתה לה` לא נמצאו מחרפים ומגדפים ח"ו (שאומרים נפשינו הכתה לה`), אל תתמה על החפץ, כי בוראינו הבוחן לבות וכליות אינו שואל כי אם לב האדם שיהיה תמים עמו, ואחרי שזה אינו יודע לדבר כענין מעלה עליו כאילו אומר יפה. וכן אותם הקוראים פסוקי דזמרה בקול רם ונעים זמר, ואינם יודעים הפסוקים ואומרים אותם בטעות, תפלתם וזמירותיהם מתקבלים כריח ניחוח, והקב"ה שמח עליהם שמחה גדולה. וכמ"ש ודגלו עלי אהבה.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il