תפילה מתוך ייאוש מה דינה?

הרב פנגר שלום וברכה, יצא לי לצפות בלא מעט הרצאות שלך באתר ונהנתי מאוד. תודה. במהלך ההרצאות נתת טיפים כאלו ואחרים ונוצר אצלי בלבול קטן שהייתי שמחה ליישב. מצד אחד אתה אומר שדווקא במקום שיש ייאוש גדול, ה´ נענה לבקשתנו. מצד שני צריכים להיות שמחים ומאושרים, ולא ליפול לדכאון כאשר דברים לא הולכים כמו שאנו מצפים להם, כי הכל, לטוב ולרע, זה רצון השם וזה לטובתנו. מניסיון אישי, רק כשהייתי במצבים של אפיסת כוחות, ייאוש טוטאלי, הרגשתי רע וחשבתי שכל העולם מתמוטט עלי - רק אז תפילותי נענו. גם היום אני במצב לא כל כך טוב, אבל במודע החלטתי לשנות את הגישה שלי ולהיות שמחה, או לכל הפחות לא עצובה. הגעתי למצב שאין לי כוח להיות עצובה, ושאני בקושי מצליחה לבכות. אז מצד אחד אני מרגישה טוב יותר, ומצד שני אני מרגישה כאילו אני לא מצליחה באמת להגיע לה´ עם התפילות שלי, וכהוכחה לכך - החיים שלי תקועים. שאלתי הנה - איך לאזן בין תפילה מתוך ייאוש לבין הרצון להשאר שמחה ואופטימית? בברכה, דקלה