מידת אמת ללא חקירות

בס"ד רציתי לשאול, אני חוזר בתשובה כבר כמה שנים,ומה שהחזיר אותי בתשובה היה ההוכחות לאמיתות מושא האמונה היהודי,קיום האלוקים,שהתורה ניתנה על ידו,ושהתורה שבעל-פה ניתנה בסיני,כל אלו חקרתי ובדקתי עליהם שלב שלב,וגם לא הסתפקתי רק בצד הדתי של המתרס אלא גם טענות הכופרים במציאות זו. לאחר שהתחזקתי והתחלתי ללמוד ולעבוד קצת על המידות ראיתי לנכון לשאול בקשר ל"סתירה" בין דברים אלו לכאורה,ואשמח לקבל תשובה. הדבר נפוץ בזרמים היהודים או לפחות ברובם שההנהגה בדורנו או ההנהגה בכלל כמו בברסלב לדוגמא היא שאין להתעסק עם חקירות ושאלות כפירה ולדון עם כופרים כלל. השאלה שלי היא כזאת- עקב הרקע שלי בהתקרבות ליהדות שהוא למעשה היה ע"י שמתוך סקרנות ושאיפה אמיתית לדעת את האמת(המציאות-תהא אשר תהא) בעולם ולחיות על-פיה חקרתי ובדקתי כאשר הציגו לפני את הטענות לקיום האלוקים וכו´ האם זו המציאות בעולם על אף שזה יכל לגרום לכך שאהיה צריך לשנוץ את אורח חיי ולא חששתי לעשות כן משום שאם זו מציאות העולם טיפשי יהיה לחיות את חיי נגד מציאות זאת וכנ"ל אם לא היה מושא היהדות אמיתי היה טיפשי לחיות אורח חיים יהודי מתוך אמונה עיוורת בעיקרי היהדות,ומכיוון שראיתי שאכן ללא כל ספק ההגיון הבריא והבלתי משוחד מצביע על אמיתות עיקרי היהדות בחרתי ללכת בדרך היהדות,הסכימו איתי שזו דרך אמיתית לחיות בה ולהתייחס לדעות שסביבך... וכאן מגיעה התיסבוך,כאשר למדתי יותר ראיתי שבדברי רבותינו, האחרונים בכל אופן,כמעט כולם ללא יוצא מן הכלל מסתייגים ברמה כזאת או אחרת להתעסקות בחקירה על דרך שהצגתי,אכן נכון,אדם עלול לכפור ע"י שיחה כזאת אם אין בו מספיק דעת לברר מספיק ולהבין את דרך הסקת המסקנות הנכונה על-אף שהיהדות היא האמת,אך אדם שכן בוחן ומסיק מסקנות כראוי מה מונע ממנו לעשות כן ומדוע?! אציין,שאני יודע שגם בשיחה עם הכופר במציאות על-אף שאין האדם משתכנע מטענותיו ויודע שאינן נכונות עלולה להתחלת לו האמונה או כמו שראיתי משהוא מגדיר זאת יותר נכון תתקרר לא האמונה זאת אומרת שעל-אף שהוא בטוח ויודע בוודאות ובהוכחות ברורות אמיתות מושא אמונתו ירגיש חוסר חשק וחיבה לעשיית המצוות ולימוד התורה ע"י דיון כזה(כפי שכבר חוויתי בעצמי),אך עם זאת אין זה פוסל בדיקה ודיון מסוג זה מכל-וכל! שורה תחתונה היהדות מקדשת את האמת וחיים עפ"י דרך אמת אך לכאורה איסור חקירה ודיון עם הכופרים כמדומני שמונע מאדם את האמת,שהריי אם הייתה זו גישתי מלכתחילה מעולם לא הייתי חוזר בתשובה, ןהאם יש לי ממה לחשוש כאשר אני באמת מדיון מעת לעת וחקירה בדברי הכופרים? וכמו שאמרתי אם תוביל חקירה זו למסקנה אחרת מדרך היהדות אין דבר יותר טיפשי מלהמשיך בדרכך, אני מודע שאין זו דרך לכלל העם אך האין זה מוריד מדרך האמת שהיהדות מציגה? בברכה.