מידת אמת ללא חקירות (2)

בס"ד ענית:"ככל שהידיעה ברורה באמיתות הלוגית של המסורת שלנו אין כל רצון וטעם להקשיב להפרכות כשם שאין אדם סקרן לשמוע פירכות נגד המציאות שהוא רואה מול עיניו." אני מודע לכך שככל שהאדם בטוח בדרכו כך איננו חפץ לשמוע דעות אחרות משום שמוחו של האדם דבר שהוא מאד טבעי,מתקבע תמיד בדעות בהן הוא אוחז באותו הרגע,והסיבה לזה כי ללא זה אף אדם לא היה יכול לשנות את דרכיו כי על-אף שהוא מודע לכך שדרכו שגוייה עד שהוא לא מקבע בדעתו את הדרך הנכונה הוא לא מסוגל רגשית לעמוד בטורח של שינויי דרכיו. נכון שהמציאות אותה אני רואה מול עניי כעת היא שיש השם ותורתו אמת ,אך כך גם הייתי מקובע בדעתי לפני שחזרתי בתשובה והתמונה שראיתי לנגד עיניי הייתה שונה,ואם הייתי נוהג בדרך הזו של לא להתייחס לאף אדם שטוען אחרת ולא לשמוע דעתו או שלא לבחון את אמונתי דאז לא הייתי חוזר בתשובה. על כן קיבוע מחשבתי מסוג זה אינו מדרך האמת שאחרת אין אדם יכול להשתנות באם הוא טועה בדרכו,ושוב כמובן שעכשיו קשה לי בכלל לכתוב את זה שיש אפשרות שאני טועה בדרכי אך זה שוב נובע מאותו קיבוע חשוב אך גם מזיק. ומי כמוכם בהידברות הזכרתם כמה וכמה פעמים את זה שבדורות הקודמים העולם נראה לאנשים אחרת לגמריי -לדוגמא :כולם היו בטוחים שהעולם היה שטוח ,ובאמת בהסתכלות מתוך כדור הארץ הנראה לנגד עינינו שהעולם אכן שטוח,אך עפ"י ניסויים כאלו ואחרים ובסוף גם כשה ראינו את כדוה"א מבחוץ אנו יודעים שהוא עגול. אז נכון שעכשיו התמונה האפשרית וההגיונית היחידה לנגד עיניי היא שהיהדות אמת אך האם אני צריך לקבע עצמי בדעה זו ולמנוע עצמי מבדיקה וביקורת מבפנים ומחוץ? איך גישה זו מסתדרת עם הדחף לאמת שבאדם? כדיי לקרב זאת לשכל אצייר זאת בדימויי מן המציאות: ניקח נושא שמאד כאוב לנו בתור יהודים- קבוצת מיסיונרים תופשים ח"ו ילד יהודי חילוני, ובתור חילוני וודאי שאינו מכיר את התנ"ך כראויי ועל-כן כפי שהשם ירחם אנו רואים היום יהדים רבים נופלים ברישתם. כאשר אותו יהודי דיבר איתם הוא השתכנע שהם צודקים אך בכל מקרה הלך לשאול את חבריו אוליי יוכלו לתת לכך תשובות(הוא לא הלך לדתיים כי גם איתם הוא לא מסכים על כן הדרך ההגיונית היחידה שהוא מכיר הם חבריו) וחבריו שאף הם לא בקיאים כמוהו לא יודעים לענות והיהודי המסכן ח"ו נילכד ברישתם,לאחר שהוא מצתרף אלהם אומרים לו הנוצרים שמעתה מותר לך ללמד רק בברית החדשה ולא ב"ישנה" ואין לך לשוחח עם דתיים כלל, אם היה אותו ילד עושה כן הוא מעולם לא היה יכול לצאת מרשתם ולחזור ליהדות ,ממילא אין זו דרך אמת. אשמח לקבל תשובה על כך. בברכה.