תפילת שחרית-חנוכה

שלום וברכה

מנהג בני אשכנז וכן נוסח החסידים המתפללים בנוסח ספרד לומר את הפסוק מזמור שיר חנוכת בכל יום. הספרדים נוהגים לא לומר את הפסוק הראשון ואעתיק את דברי רבינו הבן איש חי בענין זה עוד יוסף חי פרשת מקץ אות טו' 

מזמור ארוממך ה' כי דליתני, פשט המנהג בכל קהלות ישראל שאין מתחילין בכל יום בפסוק מזמור שיר חנוכת הבית אלא מתחילין מן פסוק ארוממך וכו', וכן מוכח מכמה סידורים דכתיב בהם קודם מזמור זה בזה"ל, בחנוכה אומרים מזמור שיר חנוכת הבית לדוד משמע דבכל ימות השנה אין אומרים פסוק זה, ולכן הוצרך הגאון חקרי לב סוף סי' ל"ב, ללמדנו טעם על אשר אין אומרים בחנוכה פסוק זה, שכתב יש קצת נוהגים בח' ימי חנוכה להתחיל מתחילת המזמור, ונ"ל שהוא טעות וכו' דהנכון שגם בחנוכה לא יאמר שיר חנוכת הבית ע"כ, והביא דבריו בש"ץ דף ע"ה ע"ש, וגם בסידורים כ"י של רבינו הרש"ש יש בידי שני סידורים ובשניהם דלנו פסוק מזמור שיר חנוכת הבית, ולא נכתב אלא מן ארוממך ואילך:

וראיתי להרב מנחת אהרן ז"ל, כלל י"ד אות ד' שכתב יש מקום לחקור אם טוב ונכון להתחיל מראש המזמור דהיינו מפסוק מזמור שיר חנוכת הבית או די להתחיל מן ארוממך כנדפס בספרים, ואע"פ שלא נמצא גילוי לחד מן קמיא ז"ל בזה, הנה מכח הסברה נראה להתחיל מראש המזמור, כמו שתקנו דוד הע"ה ואין לגרוע תחלת המזמור וכו', ובסו"ד כתב ששמע מן הגאון מור אביו מהרד"ף ז"ל, שהיה אומר פסוק זה בכל יום ושאלתיו הטעם והשיבני שאין לשנות במזמור מאשר אמרו דוד הע"ה, ומעתה אין ספק דהכי יאה לאומרו דמהיות טוב אל תקרא רע עכ"ד ע"ש:
 ואנא עבדא אמינא כי הנמנעים לאומרו טעמם ונימוקם עמהם, יען כי באמת הדבר יפלא מה טעם מצאו הקדמונים ז"ל לתקן מזמור זה של חנוכת הבית לאומרו כאן בתפלה בכל ימות השנה, ובשלמא בח' ימי חנוכה יש טעם לאומרו, אך בשאר ימות השנה מאן דכר שמא דחנוכת הבית להזכירה בתוך התפלה, ועוד כיון דזה הוא מזמור יתקנו אותו לאומרו עם המזמורים של מזמור לתודה וכיוצא, אמנם באמת טעם תיקון קריאת מזמור זה כאן הוא נודע לנו מדברי רבינו האר"י ז"ל בשער הכונות דף י"ז דאחר שהודיע אותנו הכונה של קריאת אל נקמות ה' וכו', שהוא בענין עשרה הרוגי מלכות שמלקטים עי"ז בכל יום הניצוצות מן העשיה כתב שם, גם פסוק העלית מן שאול נפשי ה"ס העלאת המ"ן מבחינת הנפשות שבקליפת העשיה שאין שם אלא בחינת הנפש, וקליפת העשיה נקראת שאול דרגא תתאה דגיהנם, וזהו העלת מן שאול נפשי, גם כל שאר הפסוקים מכאן עד סוף ה' מלך, כולם מדברים בענין עשרה הרוגי מלוכה, עכ"ל וגם בספר משנת חסידים דף ע"ז כתב וז"ל, אח"כ יאמר מזמור ארוממך שהם הניצוצות האומרים כך, ויכוין בעשר הויו"ת שבו לעשר נקודות הידועים דעשר ספירות ויכוין בהם כסדרם וכו', העלית מן שאול נפשי בסוד העלאת מ"ן מקליפות העשיה שאין שם אלא נפשות עכ"ל:

נמצא אע"פ שדוד הע"ה יסד שיר זה בשביל חנוכת הבית רמז בו סוד העלאת המ"ן מבחינת הנפשות שבקליפת העשיה אשר בעבורם נעשה ענין הריגת עשרה הרוגי מלוכה. וכתב בפירוש שכל הפסוקים אשר במזמור ה' מדברים בענין עשרה הרוגי מלוכה וכנז"ל. ולפ"ז מובן טעמן של רבותינו הקדמונים ז"ל אשר תקנו לקרות מזמור זה כאן במקום אשר אנחנו עוסקין בקריאה הרומזת על עשרה הרוגי מלוכה והעלאת הניצוצות מן העשיה על ידם. ועתה מובן הטעם שראוי להתחיל מן ארוממך שהם הניצוצות האומרים כך כמ"ש הרב מ"ח ז"ל דבזה ניכר שאנחנו אומרים מזמור זה עתה בעבור שנרמז בו העלאת הניצוצות הנז' וענין עלייתם, ע"י הרוגי מלוכה, דאם נתחיל מתחלת המזמור היה נראה שאנחנו אומרים מזמור זה בשביל חנוכת הבית כמפורש בפסוק הראשון שבו וכאשר אומרים מזמור לתודה בשביל קרבן תודה, ובאמת זה אינו דחנוך הבית מאן דכר שמיה הכא. אמנם כשאומרים מן ארוממך מוכרח דהקריאה היא בעבור העלאת הניצוצות אשר נרמזה מן ארוממך ואילך, וכמ"ש הרב מ"ח דהניצוצות אומרים כך ועתה אנחנו עוסקים בזה הענין ולכך איכא טעמא רבא בקריאת הפסוקים האלה כאן וזה הטעם הוא ברור ונכון ויציב בעזה"י:

ולכן יפה כתב הרב חק"ל ז"ל שגם בחנוכה לא יאמרו פסוק זה של חנוכת הבית כי באמת לא נתקן מזמור זה לאומרו כאן בשביל חנוכת הבית אלא נתקן לאומרו בשביל רמז הרמוז בו על העלאת הניצוצות מן העשיה ע"י הרוגי מלוכה, אשר עתה במקום זה אנחנו עוסקים בכונת ענין זה ולכן גם בחנוכה אין נכון להתחיל מן פסוק זה אלא מן פסוק ארוממך שזה הענין רמוז מן ארוממך ואילך כדאמרן, ובשביל חנוך המזבח הנעשה בימי החנוכה אנחנו אומרים מזמור זה אחר בית יעקב וכאן מאן דכר שמיה.

בברכה,

בנימין שמואלי