נשים
מה שבין חיבור רוחני לחיבור פיזי בין בני זוג
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום רב לכל צוות האתר! אני ובעלי שומרים שבת כ- 3 שנים ומנסים להתקרב לבורא עולם כמה שיותר. כל חודש שמרנו נגיעה מלאה ובעלי עבר לישון בסלון במשך השבועיים. לאחרונה עברתי גרידה מכוון שהעובר לא התפתח בשבוע 12 אנחנו מנסים לקבל בהבנה ואהבה את היסורים ( הפלה שניה מתוך שני הריונות) אבל דבר אחד קשה לי לקבל ולא מובן לי - שאני כרגע נחשבת כמו אישה שילדה ואני טמאה. ממש קשה לי לקבל זאת במצבי, הדבר המנחם ביותר עבורי כרגע זה חיבוק של בעלי , אני מבינה שיש סייגים וגדרות, אני ממש לא חושבת על מגע בקטע המיני (וגם הוא לא) אלא יותר בנפשי, חיבוק ליטוף מהבעל וההפך בשבילו חיזוק להמשך. זה מבאס לחשוב שגם בעתיד בשמחה או חלילה בעצב בזמן נידה´ יהיה אסור מגע תומך (ולא מיני) . הייתי חייבת לפרוק ממני זה ממש קשה לי ואנא אל תענו לי על חיבור רוחני עם הבעל או חיבוק מאמא/חברה כי זה ממש לא אותו הדבר!
תשובה
ברכה ושלום!
שאלה לטובה;
לדעתי יש להבחין בין חיבור רוחני ובין חיבור נפשי. בימי האיסור, כדאי להתרגל לחיבור נפשי, על ידי דיבורים טובים ונעימים וכיוצא בהם.
אני סבור שרק ילדים בקטנותם, נזקקים ונצרכים בכל עת אל מגע פיזי, מחבק ומלטף ומנשק. אנשים בוגרים, יכולים לשרוד תקופות, אף באהבה הנפשית, מילולית ולבבית, והכול עניין של הרגל, במעשה ובמחשבה, ויש לזכור כלל גדול ביהדות, שלפי הצער - השכר!
ברכה והצלחה;
יעקב משה
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il