הלכות ומנהגים
כיצד היהדות מתייחסת לבת מצווה?
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום לבתי יש בת מצווה בעוד חודש רצוני לחגוג מסיבת בת מצווה משפחתית ומאד הייתי רוצה להכניס את התוכן היהודי והמשמעות של בת שהגיע למצוות, מה אפשר לאמר לספר ולדבר ע"ז היכן אני מוצאת בספרים קדושים או מקום דומה מסר שמדבר בדיוק על עניין זה... אשמח לקבל כיוון תודה
תשובה
שלום וברכה
אף שיש מגדולי ישראל שיצאו נגד עריכת חגיגת בת מצוה, ומנהג הציבור החרדי הוא להימנע מעריכת מסיבה כזאת, מכל מקום המנהג בציבור הכללי הוצדק על ידי מרן רבי עובדיה יוסף שליט"א בספרו יחווה דעת (חלק ב סימן כט) ואעתיק בזה קצת מדבריו: שאלה: נערה שהגיעה לגיל בת - מצוה, האם לפי ההלכה יש מקום לערוך לה מסיבה חגיגית וסעודה.
תשובה: לפי מה שכתב הגאון רבי שלמה לוריא, המהרש"ל, בים של שלמה (בבא קמא פרק ז` סימן לז), שסעודת וחגיגת בר - מצוה לנער שמלאו לו שלש עשרה שנה ויום אחד, אין לך סעודת מצוה גדולה מזו, שהיא סעודת הודאה למקום ברוך הוא על שזיכה את הנער הזה להגיע למצות, וראוי לעשותו יום טוב. וכן כתב המגן אברהם (סימן רכה סק"ד), והביא עוד מהאחרונים, שמצוה לעשות סעודה ביום שנכנס בנו לעול מצות, כיום שנכנס לחופה.
לפי זה נראה שגם לנערה שמלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, ומתחייבת בכל המצות שהאשה חייבת בהן, ראוי לחוג את כניסתה למצות בסעודת הודאה ושמחה, כיון שמהבחינה הזאת אין כל הבדל בין נער לנערה, בהגיעם לחיוב מצות.
וכיוצא בזה כתב הגאון רבי יוסף חיים מבבל בספר בן איש חי (פרשת ראה אות יז), שאף על פי שלא נהגו לעשות סעודה לנערה ביום הכנסה למצות, מכל מקום ראוי שתלבש בגדי שבת ותהיה שמחה באותו היום על שזכתה להכנס לעול המצות. ע"כ.
ונראה מדבריו שאם נוהגים לעשות לה מסיבה וסעודה כמו שעושים לנער בר מצוה בהגיעו למצות, הדבר ראוי והגון, ונחשב לסעודה מצוה. ובלבד שיתנהגו על פי כללי הצניעות הנדרשים על פי התורה.
וכן כתב הרה"ג רבי אברהם מוספייא, בתשובה כתיבת יד, והובאה בקובץ נועם חלק ז` (עמוד ד`), שמי שעושה סעודה ביום שנכנסה בתו בחיוב המצות, שמלאו לה שתים עשרה שנה ויום אחד, נראה שסעודת מצוה היא, כמו בנער שמלאו לו שלש עשרה שנה ויום אחד, כי מה הבדל בין זה לזה, וכן נוהגים בערי צרפת ובשאר עיירות, לעשות יום שמחה וסעודת מצוה לבן שנעשה בר מצוה, וכן לבת שנעשית בת מצוה, ומנהג נכון הוא.
ולכן העיקר שגם לנערה בת מצוה, יש מקום לעשות סעודת שמחה והודאה להשי"ת על שזכתה להגיע ולהכנס למצות. וכן כתב הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי חלק ה` (חלק או"ח סימן כח), שבמקום שנהגו לעשות סעודה ושמחה גם לנערה ביום שנכנסה לעול מצות, ודאי שהדבר ראוי והגון, וכן מצאתי להגאון רבי יחיאל יעקב וינברג בשו"ת שרידי אש חלק ג` שהואיל וכוונת הרוצים להנהיג חגיגת הבת מצוה לשם חיזוק ועידוד חינוכי לבת שהגיעה למצוות, שפיר דמי להנהיג כן.
ושורת ההגיון הישר וחובת העקרון הפדגוגי מחייבת כמעט לחוג גם לבת את יום הגעתה למצות, אולם יש לשמור בקפדנות על כללי הצניעות לפי דעת תורתינו הקדושה, וכמו שנאמר, עבדו את ה` בשמחה וגילו ברעדה, במקום גילה שם תהא רעדה (ברכות ל:). והשי"ת לא ימנע טוב להולכים בתמים".
אולם כמובן שראוי שהמסיבה הזאת תיערך בחיק המשפחה, ולא להזמין בנים שאינם מחוג המשפחה, שישבו סביב שולחן אחד, בשעת סעודת מצוה זאת.
בהצלחה, ומזל טוב – מנשה ישראל
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il