עד כמה אדם צריך להשתדל בענייניו?

בס"ד לרב פנגר שלום וברכה! קודם כל רציתי לומר תודה רבה על ההרצאות המחזקות!! ראיתי את ההרצאה שלך עכשיו בנושא אמונה וביטחון ורציתי לשאול.. סיפרת על אדם שהשליך את כל יהבו על הקב"ה, ישב בבית, לא עבד וקרא תהלים, ומרוב אמונה בהשי"ת, נשלח אליו טון זהב. והשאלה המתבקשת היא- איך כל הזמן לימדו אותנו שהק"ה עוזר למי שעוזר לעצמו?? מה, אם אשב בבית ואאמין שהקב"ה יעזור אז יהיה בסדר? כלומר, ברור שהקבה יעזור, ובבודאי שהוא הגורם המסובב, אבל אנחנו צריכים לעשות השתדלות!! אי אפשר רק שנתפלל אליו.. הוא צריך לראות את השתדלותינו. זה כמו הסיפור עם משה רבינו (אני לא בקיאה בפרטים) שהקב"ה אמר לו שזה לא הזמן לתפילות עכשיו, שילך לעשות מעשה.. הקב"ה עוזר לנו אבל רוצה לראות שאנחנו משתדלים איזה השתדלות עשה האדם הזה?? הוא אמר תהילים, אבל זו לא השתדלות! (שזה, דרך אגב, חינוך מוזר לילדים שלו, לא? שבו בבית ואל תעשו כלום מלבד להתפלל ויהיה בסדר..") עניין נוסף: אמרת שמה שנקצב לי אקבל לא יותר ולא פחות- אם כן, למה אני צריכה להתפלל ולבקש..? הרי אקבל מה שנקצב לי גם ככה.. ויותר מכך: אם נקצב לי כבר, וזה לא משנה מה אומר- אז זה לא ישתנה? תפילותיי לא ישנו כלום?.. ודבר אחרון (סליחה שאני מטרידה, זה אומר שזה שההרצאה שלך גרמה לי המון עניין ומחשבות) אמרת שאסור להשתדל יותר מידי, מה הכוונה? אם אני מתפללת על משהו חזק מידי ורוצה אותו נורא זה מוריד לי "מההטבות של חיי העולם הבא"? איך אדע כמה זה יותר מידי? (הרי כתוב "במקום שיש חיסרון- או שלא התפללו עליו, או שלא התפללו עליו מספיק" אז זה אומר שאין דבר כזה לבקש יותר מידי.. לא?) אני מקוה שהבנת אותי, אשמח לתשובתך. תודה תודה ושוב תודה!! רעות.