מולד הלבנה

הזמן העובר בין מולד למולד אינו שוה בכל החודשים, ולפעמים הירח מושפעת מכמה גורמים המאריכים או מקצרים את ההקפה יותר מזמן המולד הבינוני, וכביאורו של הרמב"ם על המשנה שם:

"עניין הדברים האלו שהזמן שבין קבוץ השמש והירח לבין הראייה משתנה שנוי רב בהתאם למהירות הירח ואטיותו, ולפי רחבו בצפון ובדרום, ולפי אורך שקיעת המזל שהוא בו וקוצר שקיעתו, ולפי שינוי מראהו באורך וברוחב, ולפי שנוי תנועת השמש.

ועל השנויים האלו כולם הגורמים קוצר הזמן שבין קבוץ השמש והירח לבין ראייתו או אריכותו אמר פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה. ומי שיש לו ידיעה בחכמת התכונה יבין כל מה שאמרתי. ורבן גמליאל בידיעתו המדוייקת בחכמה זו ידע שאפשר שייראה אותו הערב, ולפיכך קבל דבריהם כשאמרו ראינוהו ערבית במערב, ...וכאשר קבל רבן גמליאל עדותם שהירח נראה סמוך לשקיעה חלקו עליו חכמים בכך, לפי שלא היה בינו לבין הקבוץ זמן המחייב שייראה לפי חשבונם שאינו מדויק, ולפיכך מסר להם כלל פעמים בא בארוכה פעמים בא בקצרה".

עד כאן לשון הרמב"ם.

וחז"ל קבלו את המקור לכלל זה, לא מתצפיות למיניהם, אלא מדרשה שקבלו בפסוק בתהילים פרק קד: אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מַאי טַעְמָא דְבֵי רַבִּי? דִּכְתִיב, (תהלים קד) "עָשָׁה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים, שֶׁמֶשׁ יָדַע מְבוֹאוֹ". ,שֶׁמֶשׁ` - הוּא דְּיָדַע מְבוֹאוֹ, ,יָרֵחַ` - לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ. דהיינו שלעומת השמש, המקיף על בסיס קבוע, הרי שהירח שהקפתו מושפעת מכל מיני גורמים נראה כאילו אין לה מסלול קבוע.

ואחר כך מביא התלמוד את הקבלה האחרת לגבי המולד הממוצע, שמתוכו דחה פעם רבן גמליאל עדות על קידוש החודש ביודעו שלפי החשבון לא תיתכן אז הראייה, ובתוך דבריו מסר את המולד הממוצע שקיבל בעניין זה, וכלשון התלמוד:

"תָּנוּ רַבָּנָן, פַּעַם אַחַת נִתְקַשְׁרוּ שָׁמַיִם בְּעָבִים, וְנִרְאֵית דְּמוּת לְבָנָה בְעֶשְׂרְִים וְתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, כִּסְבוּרִים הָעָם לוֹמַר, ,רֹאשׁ - חֹדֶשׁ`, וּבִקְּשׁוּ בֵית - דִּין לְקַדְּשׁוֹ. אָמַר לָהֶם רַבָּן גַּמְלִיאֵל, כָּךְ מְקֻבְּלָנִי מִבֵּית אֲבִי אַבָּא - אֵין חִדּוּשָׁהּ שֶׁל לְבָנָה פְּחוּתָה מֵעֶשְׂרִים וְתִשְׁעָה יוֹם, וּמֶחֱצָה, וּשְׁנֵי שְׁלִישֵׁי שָׁעָה, וְשִׁבְעִים וּשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים".