מה עושה נחת לבורא עולם?

שלום וברכה

רבים החושבים שדקדוק בהתנהגות נאותה ע"פ התורה אמורה להלחיץ, הכנסת הבית לשבת, הכנסת הבית לפסח, האתגר לכוונה בתפילה, האתגר לגבי תיקון המידות וכו', אולם רבותינו למדונו שקיום הלכה צריכה להיות מתוך שמחה ושלווה והכרה ולב, לקיים הלכה זה כמו לאחוז ביד של אבא אהוב וללכת עמו יד ביד. קיום ההלכות הוא המגע, האחיזה יד ביד. כמובן שלגבי ההלכות עצמן כאמור אי אפשר לנקוט בהן גישה פשרנית, אין לזה פתרון אלא ללמוד הלכה עד כמה שאפשר, ולשאול כשצריך, עד שיתברר מה יש לעשות. אי אפשר לקיים הלכה בלי ללמוד הלכה.

שייך לדברים אלה משלו של המגיד מדובנא (משלי יעקב) שהוא עמוק עד למאוד, על הפסוק (ישעיה מ״ג) ולא אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל.

המשל בזה, לאחד שבא מן הדרך ערב שבת עם חשיכה, ויהי הוא בא אל עירו, וירץ מהרה לביתו, והחפצים הניח ביד הבעל הבית, ויבוא אל ביתו וימהר וישלח נער אחד אל הבעל הבית להביא משם את חבילתו. והנער הלך והביא ונכנס אל היכל הסוחר ויאמר הנה הבאתי חבילתך ובתוך הדברים הוא מקנח את פניו בכנף בגדו מזיעת אפו, ומדבר בקוצר רוח מאוד, ויאמר אליו הסוחר איה חבילתי אשר הבאת? ויאמר הנחתיו בחדר החיצון. ויאמר העשיר: "מה שהבאת לא שלי הבאת - מי יודע של מי הוא", ויאמר הנער: לך נא ראה בחדר, ודאי שלך הוא!, ויאמר: אין לי מהצורך ללכת ולראות כי הלא עיני רואות בך הזיעה ממשא החבילה הגדולה, הלא חבילתי חבילה קטנה וקלה אין בה במה להזיע!!!

הנמשל, מוסר חכמה נגד קצת המתחדשים ומראים בעצמם יגיעה בעבודתם אמר אליהם: "ולא אותי קראת יעקב, יען כי יגעת בי ישראל", הלא בעבודה שלי נאמר כי קרוב אליך הדבר מאד כו'. ומה זה יגעת מדוע אתה עיף ויגע כל כך???".

כדרך להתקדמות בסולם השמחה בעבודת ה', מומלץ שבתקופה הקרובה, תקבלי על עצמך כמה שעות יומיות בהן תהיי שרויה בשמחה, מבלי לחשוב על כל דבר מצער, רוחני או גשמי, בכל דבר להתרכז באותן שעות רק, ואך ורק, בחצי הכוס המלאה, ולא להתמודד בשום רגשי אשמה.

על פי הבעל שם טוב זצ"ל ראוי שהאדם בכל היום לא יתמודד בחשבון נפש השובר את רוח האדם, רק שעה קבועה יש לקבוע לעשות חשבון נפש, וכל שאר היום להיות בטוח שהקב"ה מרוצה מהילדים שלו - ואנחנו בכללם, כל עוד ואנו מנסים לעשות רצונו. את הנפילות יש להכיל, בתוך מסגרת האומרת: "לא ניתנה תורה למלאכי השרת אלא לבני אדם".

עבדו את השם בשמחה - מנשה ישראל