האם החיסרון של האדם טוב לו?

שלום כבוד הרב בנימין שמואלי, באחת מתשובותיך שקראתי (כותרת השאלה היתה "תפילה לעומת אמונה שהכל לטובה") בסוף התשובה כתבת כך: "לפעמים החיסרון של האדם הוא אכן טוב אבסולוטי, ואף אם יתפלל רבות לא ייענה ועל כן אמרו חכמים שאסור להפציר בתפילה יותר מידי מאחר וכאשר התשובה מבורא עולם היא, לא, טובתו של האדם היא שיישלל ממנו דבר זה, ודוגמא לכך מצאנו אצל משה רבינו שהתפלל ולא נענה והסיבה לכך הייתה מאחר וכניסתו של משה לארץ ישראל הייתה מונעת את חורבן בית המקדש וכתוצאה מכך היתה נגרמת לכליית עם ישראל ח"ו." 1. איך אדם יודע אם הוא מרבה תפילה יותר מדי? אני אישית בחורה רווקה שכבר שנים מתפללת לזיווג, ועושה השתדלויות רבות. אני קוראת כל יום תפילה לזיווג, ובשבת תהילים לזיווג, וכמו כן השתתפתי בסבבים שונים של 40 יום (פרק שירה, שיר השירים, תהילים) הפרשות חלה, סגולות ומה לא. אולי אני מגזימה וצריכה להפסיק? 2. במקרה שבאמת אדם הגזים בתפילות וצריך להפסיק- אז הוא בעצם מאבד תקווה. נכון שהוא צריך להסתפק באמונה שהקב"ה עושה הכל לטובה ולשמוח על השגחתו, אבל בעצם הוא נידון לחיים שבסופו של דבר מצערים אותו, ואף ניטלה ממנו התקווה היחידה לשינוי מצבו- שהיא להתפלל לקב"ה שישנה את מזלו. האם אפשר שחולה יפסיק להתפלל לרפואתו ופשוט להשלים עם מצבו? האם רווקה צריכה להפסיק להתפלל ופשוט להשלים עם כך שכל חייה תהיה בודדה וכולם מסביב יבנו משפחות? 3. למה כניסתו לארץ של משה רבנו היתה מונעת את חורבן בית המקדש? 4. למה מניעת חורבן בית המקדש היתה גורמת לכליית עם ישראל ח"ו? סליחה על ריבוי השאלות.... ותודה רבה לפועלכם המופלא של כל הרבנים באתר הזה!!