אמונה
ספר המידות
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום כבוד הרב!! קראתי בספר המידות שכתוב שמי שמספר בשבחו של מקום יותר מדי נעקר מן העולם! ממסכת מגילה אם אני לא טועה, השאלה שלי היא האם זה הגיוני בכלל? כי כול המטרה שלנו כיהודים נקרא לזה כך, היא להפיץ את התורה ולהלל את את שמו של הקב"ה ולספר על טובותיו וחסדיו שעושה עמנו, אז איך זה הגיוני? ועוד שאני מנסה לחזק את חברותי באמונה ובחזרה בתשובה ותוך כדי אני גם מספרת בשבחיו של הקב"ה, איך אני אמורה בדיוק לדעת איפה הגבול שלא אעקר מן העולם..._ תודה מראש ושבת שלוםם!!=]
תשובה
שלום וברכה
כתב המהר"ל בנתיבות עולם נתיב העבודה פרק יב'
במגילה בפרק הקורא (י"ח, א') אמר רבי אליעזר מאי דכתיב מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן המספר בשבחו של הקב"ה יותר מדאי נעקר מן העולם שנאמר היסופר לו כי אדבר אם אמר איש כי יבולע, דרש ר' יהודא איש כפר נבוריא ואמרו לה איש כפר גבור חיל מאי דכתיב לך דומיה תהלה סמא דכולא משתוקא. כי אתא רב דימי אמר אמרי במערבא מלה בסלע משתוקא בתרין. ופירוש זה כי מי שמספר בשבחו של מקום הוא עולה אל מדריגה שאינה בעולם, והוא ממדריגה שאינו שייך לאדם לכך הוא נעקר מן העולם, כי יש לאדם להיות נשאר במקומו ובמדריגתו, וכאשר יוצא מן מעלתו שיש לאדם בעוה"ז נעקר מן העולם הזה שמקומו בעוה"ז.
כמובן שאין לזה קשר כלל להודאה לבורא עולם על מעשיו ולספר לחבירות על גדולת הבורא.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il