מהו מקור קריעת הבגד באבל?

אנציקלופדיה תלמודית כרך א, אבלות [טור נו]

א. מצות האבלות ומקורה. אבלות על מיתת קרובו של אדם נהגה עוד קודם מתן תורה, כמו שמצינו ביוסף: ויעש לאביו אבל שבעת ימים .

יש שלמדו מכאן לחובת אבלות שהיא מן התורה שבעה ימים , אבל השיבו שאין למדים מקודם מתן תורה , לפי שניתנה תורה ונתחדשה הלכה .

ומכל מקום עיקר מצות האבלות היא לדעת כמה גאונים וראשונים מן התורה, ולמדוה ממה שאמר אהרן אחרי מות שני בניו: ואכלתי חטאת היום הייטב בעיני ה' , הרי שאדם חייב להתאבל על מיתת קרובו כל היום, אף לאחר קבורתו, ואסור לו לאכול קדשים כל אותו יום.

ויש שלמדו ממה שנאמר בכהנים: כי אם לשארו הקרב אליו וגו' לה יטמא , הרי שדחתה תורה איסור טומאה מפני קרוביו כדי שיתעסק עמהם ויתאבל עליהם, ואמרו: לה יטמא, מצות עשה וזה עצמו הוא מצות עשה של אבלות על הקרובים

 לדעות האחרונות אין אבלות מן התורה אלא יום ראשון בלבד, שהוא יום המיתה ויום הקבורה, ולא שאר הימים, ואפילו בלילה שלאחריו אין אבלות מן התורה, כמו שנאמר באכילת קדשים: הן היום הקריבו את חטאתם , ודרשו: היום אסור והלילה מותר , ולכן חובת אבלות בלילה הראשון היא רק מדבריהם, ועוד שנאמר: ואחריתה כיום מר , שאין המרירות אלא יום אחד . אבל מדבריהם נוהגת אבלות שבעה ימים , שמשה רבנו תיקן להם לישראל שבעה ימי אבלות ושבעת ימי המשתה. והסמיכו אל הפסוק: והפכתי חגיכם לאבל, מה חג שבעה אף אבלות שבעה

למקצת דברים נוהגת אבלות מדברי סופרים שלשים יום, וסמכוהו למקרא שנאמר: ובכתה את אביה ואת אמה ירח  ימים, מכלל שהאבל מצטער כל שלשים יום. ועוד שנאמר: ויבכו בני ישראל את משה בערבת מואב שלשים יום. לקצת דברים החמירו באבל על אביו ואמו [טור נח] עד י"ב חודש.

ויש אומרים שאבלות שלשים לגיהוץ ולתספורת היא מן התורה, שהרי אחרי מות נדב ואביהוא נאמר לאהרן ולבניו הנותרים: ראשיכם אל תפרעו , ולמדו מזה שאחרים חייבים לגדל פרע ומכאן שאבל אסור בתספורת , ואם לא פרע חייב מיתה, ולמדו בגזרה שוה מנזיר שהוא שלשים יום , וראשיכם ובגדיכם הוקשו בפסוק שם.

נחלקו על זה הראשונים ואמרו שאין הלימוד אלא אסמכתא בעלמא, שהרי לא מנוהו  בין שאר חייבי מיתה. ויש חולקים על עיקר אבלות מן התורה וסוברים שאין אבלות מן התורה אפילו ביום ראשון, ומה שנאסר באכילת קדשים, וכן באכילת מעשר שני, שנאמר בוידויו: לא אכלתי באני ממנו, אינו אלא משום אנינות, ואבלות ואנינות הם שני דברים שונים ואין ללמוד זה מזה.