הלכות ומנהגים
כבוד אב ואם או להילחם על כבוד התורה?
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
שלום כבוד הרב, אני בת 22, נולדתי לבית חילוני לגמרי. הוריי מגיעים מרקע דתי. חזרתי בתשובה לפני כשלוש שנים. בתחילת דרכי, הוריי הכבידו עלי מכיוון שהחלטתי ללכת בדרך זו. אט אט, קיבלו אותי, חזרו לשוחח איתי ולהתנהג כראוי. את דרך התורה היום הם אוהבים עוד פחות ולעיתים מתנגחים בי, מתעמתים איתי, ואף משמיצים את דרכי. בביתנו ישנו כלב שלן איתנו בבית. לעיתים, אבי נזכר בימים שאביו היה שם את ידו על ראשו של אבי ומברך את ברכת הכהנים. היום, אבי מניח את ידו על הכלב ומברך גם אותו באותה ברכה. זה מאוד צורם לי, הוא עושה את זה מתוך צחוק, או מתוך רצון עז לנכדים (אולי על מנת להרגיז אותי, ואכן מצליח). עייפתי מלתת הסברים על מה מותר ומה אסור ומדוע. ממילא זה רק מרחיק אותם מהדת ולא מקרב בשום צורה, ממילא אני רק סובלת אח"כ מהשמצות וזלזול בדת. מה עלי לעשות? כיבוד אב ואם או להילחם על כבוד התורה? מתוך תשובתך אדע גם איך להתייחס לשאלה הבאה: בבית אמי מבשלת פירה עם חמאה (חלבי) ומטגנת בניפרד חזה עוף לארוחת צהריים. מאז שהתחלתי לשמור כשרות היא הבטיחה שהיא שמה בפירה מרגרינה אך בפועל הוכחתי מספר פעמים שהיא לא דוברת אמת. ונכנסנו לויכוח. האם למנוע ויכוח ופשוט לא לאכול כמו בפעמים האחרונות או האם לאכול ולשתוק? בברכת תודה, שיר.
תשובה
שלום וברכה
אסור לעבור על אף אות מדברי התורה, גם אם ההורים לא כל כך מסכימים, על כן בוודאי אסור לאכול את הפירה עם החמאה יחד עם עוף.
אולם לריב איתה אין צורך ובוודאי שלא להראות כעס על אביך על שעושה דברים נבזים אלו, פשוט להתעלם וללכת בדרכך הטהורה והנכונה.
המשיכי לכבד את הורייך ככל יכלתך בכל דבר שאינו איסור ואל תתייחסי למעשיהם הלא נכונים ואל תוכיחי אותם כלל.
נקווה שכאשר את לכי בדרך ישרה ולא תתייחסי להתנהגותם, יתעורר בהם הניצוץ היהודי והם גם יזכו להתקרב לבורא עולם.
בהערכה רבה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il