אמיתות התורה ואמירת הלל

שלום רב!

שאלות טובות ודברי טעם;

אחד הספרים המפורסמים המתעסקים בשאלות אלה ועוד, הוא ספר הכוזרי למשורר הספרדי הגדול רבי יהודה הלוי ז"ל. שם מבאר בין השאר, שבאמת התורה הקדושה נתנה הסמכות לחכמי ישראל שבכל הדורות לקבוע דינים והלכות, כמו בפרשת שופטים (ח) כִּי יִפָּלֵא מִמְּךָ דָבָר לַמִּשְׁפָּט בֵּין דָּם לְדָם בֵּין דִּין לְדִין וּבֵין נֶגַע לָנֶגַע דִּבְרֵי רִיבֹת בִּשְׁעָרֶיךָ וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ בּוֹ:
(ט) וּבָאתָ אֶל הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְאֶל הַשֹּׁפֵט אֲשֶׁר יִהְיֶה בַּיָּמִים הָהֵם וְדָרַשְׁתָּ וְהִגִּידוּ לְךָ אֵת דְּבַר הַמִּשְׁפָּט:
(י) וְעָשִׂיתָ עַל פִּי הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא אֲשֶׁר יִבְחַר יְיָ וְשָׁמַרְתָּ לַעֲשׂוֹת כְּכֹל אֲשֶׁר יוֹרוּךָ:
(יא) עַל פִּי הַתּוֹרָה אֲשֶׁר יוֹרוּךָ וְעַל הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר יֹאמְרוּ לְךָ תַּעֲשֶׂה לֹא תָסוּר מִן הַדָּבָר אֲשֶׁר יַגִּידוּ לְךָ יָמִין וּשְׂמֹאל:
(יב) וְהָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה בְזָדוֹן לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ אֶל הַכֹּהֵן הָעֹמֵד לְשָׁרֶת שָׁם אֶת יְיָ אֱלֹהֶיךָ אוֹ אֶל הַשֹּׁפֵט וּמֵת הָאִישׁ הַהוּא וּבִעַרְתָּ הָרָע מִיִּשְׂרָאֵל:
(יג) וְכָל הָעָם יִשְׁמְעוּ וְיִרָאוּ וְלֹא יְזִידוּן עוֹד: ס ועוד מקומות בתורה.

ודאי שחכמי ישראל סומכים על קבלתם במסורת ועל לימודם, אך יש להם רשות מהתורה להורות, להכריע ולפסוק. בכן, גם אחרי שאנחנו מאמינים בהעתקה המדויקת של תורה הכתובה והמסורה, היינו התורה שבכתב ושבעל פה, הרי למעשה אנחנו מחויבים בקיום מצוות והלכות מצד הסמכות של חז"ל וממשיכיהם אשר בכל הדורות. ממילא, שאלת אמינות דיוק המסורת, משנית היא, מאחר שבכל מקרה מצווה עלינו לשמוע דברי חכמים.

וכל זה הוא מלבד העובדה שחכמי הדורות הקימו מפעל ומנגנון מיוחד לשמר דקדוק כל אות שבתורה, והיינו ה'מסורה' הנדפס בצידי החומשים הישנים, ויש שם מסורה הגדולה והקטנה, ונתחברו ספרים שלמים במקצוע זה. 

וכן התורה שבעל פה, הרי הספרות התלמודית מלאה היא במחלוקות תנאים ואמוראים, אשר כל מגמתם ומטרתם לברר אמיתת דקדוק קבלתם מסיני, ומאות ואלפים ורבבות מחכמי ישראל עם תלמידיהם בכל הדורות התעסקו בזה, והיו מכריעים ספקות לפי הרוב הגדול, ככתוב בתורה הקדושה: אחרי רבים להטות.

ברכה והצלחה;

יעקב משה