למה אני לא מרגישה את נוכחות השם בחיי?

שלום וברכה

יש להבין שכל אחד ואחת יש להם אופי שונה, יש כאלו שהם יותר יכולות להתרגש ולהחתמם ויש כאלו שאופיים לא מתרגש כל כך ויש להם דמיון פחות מפותח וקשה להם לעשות את מה שהאחרות עושות. אין להרגיש רע מכך ועל כל אחד לעבוד את ה' לפי האופי שלו ולא לכל אחת מתאים להיות מתבודדת ולדבר עם ה', אין בזה כל חיסרון בעבודת ה'.

כנ"ל בעניין החרטה על החטאים יש כאלו שיכולים לדמיין לעצמם מאוד את גודל העצב וכו' וישנן כאלו שקשה להם מאוד בקטע זה והם יותר מתחברות לשמחה של קבלת עול המצוות ומאושרות שזכו להכיר את מי שאמר והיה העולם וזה מספיק להם. העיקר לעבוד את ה' על פי הכוחות שמקבלים מהבורא ולא לנסות לעבוד את ה' על פי אופי של אנשים אחרים.

בפרט במי שנולדה כחילונית ומצאה את האמת קשה להל לתחרט על הדברים שהיא עשתה כאשר היא לא ידעה כלל את האסור והמותר , לא נתפס כל כך כטעות של העבר שכלל לא היתה טעות אלא מציאות שלתוכה נולדת. 

בהצלחה בדרכך האישית,

בנימין שמואלי