יצר הרע עתיד להישחט - מדוע?

לכבוד השואל,

ענין שחיטת היצר הרע לעתיד הוא ענין ביטולו.

אמרו חז"ל: הוא יצה"ר, הוא שטן  הוא מלאך המות - שתפקיד המלאך הזו הוא הכל ענין אחד: לסטות בני אדם מן הדרך הנכון ולהראות שיש על זה עונש, בכדי שהנבראים יתגברו עליו ויקבלו על זה שכר.

ולעתיד לבוא ענין זה של הצורך לסטות בני אדם יתבטל, מכיוון שאז כבר תושלם התיקון, ובני האדם שעמדו על המשמרת  יקבלו את שכרם על מה שכבר פעלו בעבר בשנות הנסיון, לעמוד מול סטיית היצר.

וענין זה שיתבטל מלאך היצר הרע, אנו מזכירים בסוף ההגדה בליל הסדר בפסח בפיוט של "חד גדיא": "ובא  הקב"ה (=שיבוא הקב"ה לעתיד) ושחט את מלאך המות".

ופירש הבעל שם טוב זי"ע, שענין "שחיטת" היצה"ר  היינו, שהקב"ה יוציא את חלק ה"רע" ממנו וישאר רק מלאך טוב(שברור הדבר שלא שייך אצל מלאך שחיטה כמו שיש בברואים גשמיים).

וענין זה של ה"רע", פירש הרמב"ם בספר "שמונה פרקים" (=הוא הקדמת הרמב"ם לפירושו לפרקי אבות) בפרק רביעי: שלכל מידה שבאדם ישנה ב' קצוות: האחד ההשתמשות במידה באופן תמידי וקיצוני, והשני אי ההשתמשות במדה באופן קיצוני, כלומר, כשאף פעם לא משתמש בו. אומר הרמב"ם ששני הקצוות האלו שהם קיצוניים הם שניהם "רע"; ונקודת ה"טוב" הוא הנקודה ש[בדיוק] באמצע בין שני הקצוות.

ונמצאנו למדים, שהקיצוניות הוא הוא ענין ה"רע". וה"טוב" הוא כאשר אדם מנהל כל חייו בדרך הממוצע.

ונמצא, שאם הקב"ה "יוציא את הרע" מן המלאך שהוא היצר הרע, היינו שהקב"ה יוציא ממנו את הקיצוניות שלו, וישאר מלאך טוב, כלומר שלעתיד גם הוא יתנהג בדרך הממוצע.

ונמצא, ש"עונש" ו"שחיטת" היצה"ר הוא הכל מרמז לאותו ענין, דהיינו, שהיצר הרע מקבל את ה"עונש" הזה מכיוון שהוא התנהג באופן קיצוני מלפנ"כ לסטות אנשים באופן קיצוני (שזה בעצם היה טבעו), במקום לסטות אותם באופן "ממוצע". ולדוגמא, אם תפקיד היצר כיום הוא להזמין לבני אדם דבר שיכולים לחטוא בו, וכגון שמזמין להם בשר אסור מול עיניהם, ושוב הבחירה בידי האדם אם לחטוא איסור או למנוע ממנו - זהו עבודתו בממוצע. אבל אם הוא מזמין את הבשר האסור בצורת בשר כשר, וגורם בכונה להטעות ולהכשיל בני אדם בדוקא, א"כ זהו ה"הידור" והקיצוניות שבתפקיד שלו, ולא בשביל זה בראו הקב"ה במצב של תיקון.

בברכה,

רב נחום