הלכות לתימנים

לכבוד השואלת,

1) אע"פ שאין איסור לקרוא בספר שנכתב ע"י גוי, מ"מ אסור לקרוא ברעיונות של כפירה או דברים המעוררים לזנות וכמו שנצטווינו בתורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם -זו מינות, ואחרי עיניכם - זו זנות".

גם כאשר אין האיסורים הנז"ל לעיל שייכים לחומר הקריאה, מ"מ יתכן אצל גבר איסור מצד ביטול תורה; אם לא כאשר מידע מן הספר הוא דבר שיכול לעזור לו אח"כ להבין יותר בדברי תורה, וכגון שהספר מגלה דברי חכמה.

2) הכלל בברכת המוציא שאינה פוטרת אלא דברים הבאים מחמת הסעודה, וכגון תבשילים שאוכלים ביחד עם הפת; אבל דברים שאוכלים שלא מחמת הסעודה, וכגון פירות טריים (בורא פרי העץ) שבאים בסוף כתוספת לסעודה, אינם נפטרים בברכת המוציא וטעונים ברכה כשלעצמן. וכמו שהלכה זו שייכת באמצא השבוע, כך שייכת גם בשבת.

ברכת הקידוש אינה פוטרת אלא מלברך על השתיה שבאמצע הסעודה, וכגון ברכת בורא פרי הגפן שמברכים באמצע השבוע אפילו באמצע הסעודה, פטור מלברכו בשבת. או שאר משקה הבאה בסעודה שלא מחמת הסעודה (וכגון השותה תה בסוף הסעודה כדי להעזר לעיכול), שאע"פ שבאמצע השבוע היה צריך לברך, וכנז"ל, ע"י ברכת בורא פרי הגפן שבקידוש, פוטר את המקדש מלברך [אם שתה רביעית מהיין].  

3) רצוי כיום שרוב הדתיים בארץ שומרים המתנה של שש שעות אפילו בשר עוף לחלב, שגם ימתינו שש שעות.

בברכה,

רב נחום