תשובה לעת זקנה

שלום וברכה

א. המשנה אומרת האומר אחטא ואשוב אין מספיקין בידו לעשות תשובה. זאת אומרת שאין לו עזרה מהקב"ה לחזור בתשובה אף שבאמת אם הוא ירצה הוא יכול לשוב בתשובה שלימה אבל מאחר שאין לו סייעתא דשמיא לא בטוח שהוא אכן ישוב בתשובה.

ב. האדם לא יודע מתי ימות ויתכן בהחלט שהוא ימות ללא תשובה.

ג. התושבה האמיתית היא חרטה עמוקה ועצומה על החטאים, וכי מניין לו שיוכל להביא את נפשו לחרטה אמיתית, הרי כעת את הוא חוטא ברצון ומניין תבוא לו החרטה?

ד. נתבונן לרגע במי שמכיר את אביו ויודע שהוא רחום וחנון ומוחל לילדיו. האם זה יהיה מוסרי שהבן יכה את אביו מכות נמרצות מאחר והוא יודע שבוספו של דבר האב ימחול לו? וכי יש חוצפה ואטימות גדולה מזה? ומכאן תקישי לחוטא נגד ה' וסומך על מחילת האבא הרחום.

ה. עוד נקודה חשובה ביותר. גם מי ששב בתשובה ומוחלים לו על כל העוונות לא יכול לשחזר את שבעים שנות אי הנחת תפילין. זאת אומרת הוא אכן לא ייענש על ביטול מצוות עשה אולם הוא לא יוכל לקבל שכר על דבר שהוא לא עשה.

יש עוד נקודות בביאור העניין ונסתפק כעת בכך.

בהצלחה,

בנימין שמואלי