מהי גאווה יהודית?

לכבוד השואלת,

גאווה אסורה, וכמו שנאמר "השם מלך גאות לבש" - זהו לבושו של הקב"ה כביכול, ואסור לבשר ודם להתלבש בלבוש המלך (אגרת הרמב"ן). והיינו, דוקא סוג גאוה כזו שהאדם מרגיש שהוא הכי טוב בעולם בכל השטחים - כי זה אינו דבר שאמת.

מ"מ מותר לאדם להרגיש "גאה" בתכונות הטבעיות הספסיפיות שנתחנן בהם מעת לידתו מאת הבורא [וכידוע שאין אדם בעולם שאין לו תכונות טובות ומצטיינות באיזשהו תחום בחיים]  (ע"פ דברי מהר"א מבעלזא ז"ל בשם אביו מהרי"ד מבעזא ז"ל). והטעם שמותר להרגיש גאה בהן, משום שהם בעצם הגילוי של הנשמה אלוקית שבו - נמצא שהוא מתגאה אודות חלק השם שבו, וזה דבר שהוא אמת, שבשטחים המיוחדים הספיסיפיים האלו הוא באמת יהיה יותר טוב מאחרים מכח החלק האלוקי שבו. 

א"כ אין לקרוא למה שהיהודים חשים את עצמם מרוממים "גאוה". כי באמת מקובל אצלינו שהקב"ה ברא נשמות מיוחדות אשר תפקידן הוא לעזור לכל שאר הנשמות שבעולם להתקשר להקב"ה; וזהו תפקיד היהודים. נמצא שהרוממות שחנן הקב"ה ליהודים אינה לצורך "הרגשת הרוממות" כדי שיתענגו על חשבון אחרים או בשביל "גזענות" חלילה - אלא היא מציאות הנושאת אתה אחריות גדולה ועצומה.

כי כאשר היהודים מתעלים לאחריות של התפקיד שלהם, זה מה שמביא את אומות העולם לאהוב ולכבד אותם; אבל כאשר אין היהודים מתעלים לאחריות של התפקיד שלהם אלא מתנהגים כשאר כל הגויים, זה מה שמביא את אומות העולם לשנוא אותם ולזלזל בהם. כי באופן אינטואטיבי כל אינו-יהודי יודע שהיהודים הם אלו שצריכים להוות דוגמא של ערכים בעולם. [עייני בספר בית הלוי על התורה לפרשת שמות, שזה - כאשר היהודים מתדמים לגויים -  מה שמביא לאנטי-שמיות השם יצילנו.]

נמצא לפי כל הנ"ל, שאם יהודי מקרין אחריות והתעניינות לטובת הגוי שמסביבו, ורוצה בתור תפקידו כיהודי לעזור לגוי  להתעלות במדריגות המוסריות ע"י שמהוה דוגמא אישית, בטוח הדבר שהגוי לא ישנא ליהודי אלא להיפך עוד יעריך ויכבד אותו.

בברכה,

רב נחום