כיצד להודות להשם גם על הדברים הרעים?

לצערי יש מקרים בעולם שאיני מסוגלת להודות ל-ה´ עליהם , בכלל ישנם הרבה משפטים שאנשים אומרים ואני מרגישה שיש בהם סתירה, לדוגמא: "כל משפחת אטיאס נהרגה בתאונה, ב"ה שנשארה רחל הקטנה.." "הוא עבר תאונת דרכים וכל פלג גופו משותק, ב"ה שהידיים נצלו" "ב"ה הוא נקע את הרגל ולא שבר אותה.." וכו´ וכו´..ואכן איני מבינה איך ניתן להודות ל-ה´ שרחל נשארה בחיים כשכל המשפחה שלה נהרגה בצורה מחרידה!! אותו ה´ שהשאיר את רחל לבדה בחיים הוא זה שתכנן שכל המשפחה שלה תהרג!! והוא יכל למנוע זאת או לסובב את הדברים אחרת כך שכל זה לא היה מתרחש. כך גם לגבי מי שבשנייה אחת נכנס בו רכב מאחור ותוך רגע השתתק בפלג גופו התחתון!! איך ניתן להודות ל-ה´ שלא שיתק את כל הגוף שלו או שהוא נשאר בחיים, שוב- הרי הוא זה שביצע את התאונה! ויכול היה ברחמיו לבטל אותה! נכון שאותם אנשים שמודים מסתכלים על חצי הכוס המלאה, אבל לי קשה מאוד שמלכתחילה ה´ יוצר מצבים של כוס ריקה!! וגם אם נגיד שההודאה מועילה ותורמת לי ולא ל-ה´, איני מקבלת זאת מאחר ואיני מצליחה להודות לו ואיני חושבת שצריך להודות על זה. בכלל, איני מבינה מדוע עלינו להודות ל-ה´ כל הזמן? הוא זה שרצה שניברא- ולכן הוא זה שצריך לדאוג לכל מחסורינו. בדיוק כמו שאמא יולדת תינוק – ומודעת לכך שהיא צריכה להשקיע בו ימים ולילות- גם כשהתינוק לא יכול להודות לה- זוהי חובתה! היא רצתה בילד ועל כן לדעתי היא צריכה לדאוג לו ולא לצפות שאם היא ילדה אותו אז כל החיים הוא צריך להלל אותה ולהודות לה על כך...