חברה והשקפה
מדוע מאשימים תמיד רק את חוה בחטא עץ הדעת?
- כ"ו אדר א' התשע"ד
שאלה
ישנן מס´ שאלות שמטרידות אותי אשמח לקבל עליהןתשובות:1.הרבה פעמים אני נתקלת בכך שמטילים את האחראיות על האשה בקשר ללמוד תורה של בעלה ואף תולים את העולם הבא שלה בכך ומאידך במקום אחר קראתי שהאשה צריכה לדאוג רק לעולם הזה של בעלה ולא להתערב בלימוד התורה שלו, אך אם הבעל אינו קובע עיתים לתורה ולא מוכן להתייעץ עם רב מה לעשות, האם עדיין העולם הבא ותחיית המתים של האשה תלויה בכך?לעיתים המצב גורם לתיסכולים ויסורי מצפון.2.רציתי לדעת למה התוכחות כלפי נשים בעלונים השונים נכתבים בצורה בוטה ואילו כלפי הגברים בצורה עדינה ומבינה בעוד שבמקרא הפניה לנשים היתה בעדינות ואילו לגברים בצורה בוטה.3.ברור לי שאדם וחוה היו צדיקים גדולים ואין לי חס ושלום כוונה לפגוע בכבודם בשאלה זו. קראתי שאדם הטעה את חוה שאסור לה לגעת בעץ ולא רק לאכול ממנו וגם שם את הנחש לשרת לפניה ושני גורמים אילו כבר יצרו תשתית לכשלון אז מדוע תמיד משדרים שחווה היא זו שאשמה בלבד בחטא.מה אם לא תדון את חברך עד שתגיע למקומו. תודה על התשובות מראש. בברכה,גילה.
תשובה
שלום וברכה
1. האישה צריכה לספק את התנאים לבעל ללכת וללמוד תורה ואם היא עשתה כך, היא זוכה בחלק התורה של בעלה. אם בעלה מסרב ללכת ללמוד תורה אין זה אשמתה. כמו כן חכמת נשים בנתה ביתה - אם היא יודעת להתנהל עם הבעל בחכמה ויודעת למשוך אותו בחכמה ללימוד תרוה בוודאי שכרה הרבה מאוד מאוד. אם לאו, תשתדל היא בעצמה ללמוד מעט בפרקי אבות או בהלכות וכן לתרום מעט לישיבות ובכך יש לה חלק בלימוד התורה.
2. מי שכותב בצורה לא נעימה, הוא בדרך כלל לא בן תורה.
3. א. אדם הראשון אכן טעה בכך שלא אמר לחוה שאיסור הנגיעה אינו איסור עצמי ואינו של הבורא אלא החלטה שלו עצמו לשמור את עצמו מהאיסור.
ב. גם הוא נענש ולא רק חוה.
ג. אף אחד לא דן את חוה אלא בורא עולם בכובדו ובעצמו הוא יודע בדיוק לדון את כל אחד לפי מעשיו.
בברכה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il