מאמרי חז"ל

 

ספר הברית ח"א מאמר ד' פרק יד'

והנה רבים מבני אדם לא ידעו ולא יבינו מהלך השמש וירח והקפתם באמת כאשר כתבנו, ונדמה להם בזרוח השמש בכל בוקר כאלו הוא בא ממעל לרקיע מעבר השני שלו ויוצא דרך שער השמים או בעד החלון קדמה וקרע לו חלוני שקופים אטומים אשר ברקיע ובא להיות מתחת לרקיע כדי להאיר ביום, וכן הלבנה בלילה, וחושבים כי בעד חלונים יבואו שני המאורות להאיר לארץ ולדרים עליה, ואם יאמר להם מהלכם באמת לא יבינו מחמת חולשת טבע מוחם ומעוט דעתם, לכן הטיבו אשר דברו החכמים הקדמונים ז"ל בנוסח שיר ושבח של הכל יודוך כלשון בני אדם וכאשר ידמו במחשבתם, והן הם יודו ויברכו לאל על המאורות לפי דעתם, ויאמרו הפותח בכל יום דלתות שערי מזרח ובוקע חלוני רקיע מוציא חמה ממקומה ולבנה ממכון שבתה ומאיר לעולם כלו, ורחמנא לבא בעי כי לא תקנו השיר הזה לפני חכמים ומשכילי עם לבד אשר המה מועטים, רק לפני כל העדה תקנו למען תהיה השירה הזאת בפי כל וההמון ודלת עם הארץ המה למרבה ע"כ הוצרכו ליסד השיר לפי מחשבתם אף אם איננו ככה באמת למען יודו וישירו בדרכי ה' כאשר עם לבבם, וכבר כתב חכם אחד ויודע נגן על מיסדי השירים בזה הלשון, מיטב השיר כתבו, כלומר כל בעלי השיר והמשוררים מי שירצה להטיב את שירו לא ידקדק על המלין והלשון שיהיו נאמרים באמת, כי לא יבינו ההמון ורוב בני אדם, אך רק ישגיח ותבט עינו בשירו שהענין המכוון בו יהיה באמת:

וגם אמנה חכמי קדם מיסדי שיר המפואר הזה הגם שדברו בו בלשון בני אדם המתערך לפי בינת לבב העם, בכל זאת בנפשם ידעו כי גם אלה הדברים בעצמן נאמנו מאד ע"פ הסוד בסתר עליון בשמים ממעל גבוה מעל גבוה של גלגל חמה הגשמיי, כי שם באמת יש חלונות למהלך שמש הרוחני בעד החלונים הרוחניים אשר שמה ושמש ידע מבואו בערב למעלה מן הרקיע הרוחני וצאתו בבוקר למטה מאותו רקיע,

בברכה,

בנימין שמואלי