שם השם מה המשמעות

מה המשמעות האמיתית לשני השמות יהוה, אלוהים? אם יש אל אחד, מה ההיגיון בשימוש בשני השמות? בפרק א' בבריאה, מופיע רק השם "אלוהים". בפרק ב' בגן העדן, זה כבר "יהוה אלהים". בסיפור קין והבל בפרק ד', מופיע "יהוה" לבדו ובהמשך גם "אלוהים" לבדו. אמנם יש מן הסתם עוד שמות לה'(אל שדי וכו'), אך באופן עקבי מדובר בשני אלו בלבד. למשל בסיפור יונה, "יהוה" הוא זה ששולח אותו, אך בסיפור הקיקיון בפרק ד' מופיע משפט "קצת" מוזר: ד וַיֹּאמֶר יְהוָה הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ. ה וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה-יִּהְיֶה בָּעִיר. ו וַיְמַן יְהוָה-אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל-רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל-הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה. ז וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת-הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ. ח וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי" הוא מתפלל אל יהוה, שגם עונה לו, אך אז הוא עושה סוכה ופתאום "יהוה אלהים" שולח לו קיקיון. ואז "רק" אלוהים שולח לו תולעת. ובפסוק ט' אלוהים מדבר עימו ובפסוק י' יהוה הוא שמדבר עימו. הוא ממשיך ואומר "ואני לא אחוס..." אני, בלשון יחיד מה הרעיון ב"משחק" הזה בשמות? אגב, האם קיקיון זה שיח? עץ? או... דלעת?? (עפ"י חכמי ספרד). אשמח להבהרה בנושא. בברכת שבת שלום אליה