שאל את הרב - כללי

שם השם מה המשמעות

  • כ' תמוז התשע"ד
אא

שאלה

מה המשמעות האמיתית לשני השמות יהוה, אלוהים? אם יש אל אחד, מה ההיגיון בשימוש בשני השמות? בפרק א' בבריאה, מופיע רק השם "אלוהים". בפרק ב' בגן העדן, זה כבר "יהוה אלהים". בסיפור קין והבל בפרק ד', מופיע "יהוה" לבדו ובהמשך גם "אלוהים" לבדו. אמנם יש מן הסתם עוד שמות לה'(אל שדי וכו'), אך באופן עקבי מדובר בשני אלו בלבד. למשל בסיפור יונה, "יהוה" הוא זה ששולח אותו, אך בסיפור הקיקיון בפרק ד' מופיע משפט "קצת" מוזר: ד וַיֹּאמֶר יְהוָה הַהֵיטֵב חָרָה לָךְ. ה וַיֵּצֵא יוֹנָה מִן-הָעִיר וַיֵּשֶׁב מִקֶּדֶם לָעִיר וַיַּעַשׂ לוֹ שָׁם סֻכָּה וַיֵּשֶׁב תַּחְתֶּיהָ בַּצֵּל עַד אֲשֶׁר יִרְאֶה מַה-יִּהְיֶה בָּעִיר. ו וַיְמַן יְהוָה-אֱלֹהִים קִיקָיוֹן וַיַּעַל מֵעַל לְיוֹנָה לִהְיוֹת צֵל עַל-רֹאשׁוֹ לְהַצִּיל לוֹ מֵרָעָתוֹ וַיִּשְׂמַח יוֹנָה עַל-הַקִּיקָיוֹן שִׂמְחָה גְדוֹלָה. ז וַיְמַן הָאֱלֹהִים תּוֹלַעַת בַּעֲלוֹת הַשַּׁחַר לַמָּחֳרָת וַתַּךְ אֶת-הַקִּיקָיוֹן וַיִּיבָשׁ. ח וַיְהִי כִּזְרֹחַ הַשֶּׁמֶשׁ וַיְמַן אֱלֹהִים רוּחַ קָדִים חֲרִישִׁית וַתַּךְ הַשֶּׁמֶשׁ עַל-רֹאשׁ יוֹנָה וַיִּתְעַלָּף וַיִּשְׁאַל אֶת-נַפְשׁוֹ לָמוּת וַיֹּאמֶר טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי" הוא מתפלל אל יהוה, שגם עונה לו, אך אז הוא עושה סוכה ופתאום "יהוה אלהים" שולח לו קיקיון. ואז "רק" אלוהים שולח לו תולעת. ובפסוק ט' אלוהים מדבר עימו ובפסוק י' יהוה הוא שמדבר עימו. הוא ממשיך ואומר "ואני לא אחוס..." אני, בלשון יחיד מה הרעיון ב"משחק" הזה בשמות? אגב, האם קיקיון זה שיח? עץ? או... דלעת?? (עפ"י חכמי ספרד). אשמח להבהרה בנושא. בברכת שבת שלום אליה

תשובה

לכבוד השואל, 

שאלות טובות שאלת, זה מראה שאתה מדייק בפסוקים, והרי כל מילה בתנ"ך נכתבה במדוייק.

כאשר מתקדמים בלימוד פנימיות התורה, אז לומדים שכל שם של השם מראה על מידה שונה.

שם י-ה-ו-ה מציין כאשר הקב"ה מתנהג אתנו מצד הרחמים. 

שם אלה-ים מציין כאשר הקב"ה מתנהג אתנו מצד הדין. 

בתחילת הבריאה מופיע רק שם אלקים, כי מתחילה רצה הקב"ה לברוא את העולם רק מצד הדין (עיין פירוש רש"י לבראשית א-א). 

כאשר נזכר גן עדן נזכר שם י-ה-ו-ה אלקים, מכיוון  שאז כבר שיתף הקב"ה את מידת הרחמים למידת הדין (בפירוש רש"י שם).

בבראשית בתחילת פרק ד' מופיע רק שם י-ה-ו-ה מכיוון שהשם התנהג אז עם בני האדם הכל מצד הרחמים.

בסוף הפרק בלידת "שת" נזכר השם אלקים, מכיוון ששת נולד אחרי שעשה אדם הראשון תשובה על חטאו, ואם כן  לידתו היתה ראויה גם מצד הדין.

 בתחילת ספר יונה הקב"ה שולח את יונה להזהיר את נינויה מתוך רחמים עליהם. 

בתחילת מעשה עם הקיקיון, הקב"ה רצה ללמד ליונה את החשיבות של כל בריה מתוך רחמים על יונה. 

בצמיחת הקיקיון נזכר י-ה-ו-ה אלקים, מכיון שהיו בו שני ענינים, מצד אחד הוא יגרום צל להגן על יונה שזה מצד הרחמים, אבל מצד ב יגרום ליונה לקבל קדחת ולהתעלף כאשר ישן יונה מתחת הקיקיון והוא נשחת, ונשאר יונה נגלה לחום השמש, שזה מצד הדין.

בהפסד הקיקיון על ידי התולעת, נזכר רק שם אלקים, הואיל וזה נעשה מצד הדין; וכן בהבאת רוח קדים חרשית.

בפסוק ט', שהיה יונה צריך לקחת מוסר, נזכר מידת אלקים המלמדו מוסר מצד הדין.

בפסוקים י-יא, שמדבר אודות רחמנות השם על בריותיו, נזכר שם י-ה-ו-ה המורה על הנהגה מצד הרחמים.

בברכה, 

רב נחום


להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il
תגיות:

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה