ניחום אבלים על ילד

שלום וברכה

קשה היא הנחמה, אין מילים שיעזרו להורים להינחם על פטירת בנם. בכל זאת אעתיק מעט מדברי חכמים על פי התורה הק' (ספר דברים פרק יד א) שכבר העמידה את הדרך הנכונה להתמודדות במקרה של אובדן קרוב או ידיד במילים אלו:

בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם לֹא תִתְגֹּדֲדוּ וְלֹא תָשִׂימוּ קָרְחָה בֵּין עֵינֵיכֶם לָמֵת: כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ וּבְךָ בָּחַר ה' לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה:

ועל ידי קריאת והפנמה בדברי המפרשים שאביא לכאן נראה שהתמודדות תהיה קלה יותר.

ברבינו בחיי כתב, בזה''ל:

''מנהג האמוריים היה להתגודד על מת, לפי שהיו עושים מן העולם הזה עיקר וכאשר ימות להם מת ויאבד מביניהם הנה הוא איבודו לעולם, אבל אתם אינכם כן כי בנים אתם לה' אלהיכם ודרך האב להוריש לבנו מנה יפה שיש לו, ולפיכך העוה''ב שבראתי הוא מעותד לכם, ועל כן אי אתם רשאים להתגודד על המת ולא למרט שער הראש כי בטוחים אתם שאם יאבד הגוף בעוה''ז שתירשו חיי העוה''ב שהוא העיקר, וזהו שאמר כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, וענין ''קדוש'' נבדל, יאמר לפי שאתם בדלים משאר בני נח, כענין (ויקרא כ) ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי. ויכלול עוד באמרו כי עם קדוש אתה לה' אלהיך, ענין שכר העוה''ב, יאמר לפי שאתם עם דבק באל הקדוש ואתם מעותדים למעלה זאת היא מעלת העוה''ב אין ראוי לכם לעשות מה שהם עושים''.

ובחזקוני ובדעת זקנים קצת באופן אחר:

בנים אתם לה' אלקיכם - לפיכך לא תתגודדו על מה שיארע לכם אפילו אינך מבין מדוע אירע לך כך אלא סמוך עליו כי כל מעשיו של הקב''ה לטובה כמו הקטנים שאינם מבינים מעשה אביהם אלא סומכים הם עליו.

ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת - אם מת אביכם לא תתגודדו ולא תעשו קרחה ואל תצטערו יותר מדאי כי אינכם יתומים בכך שהרי יש לכם אב גדול חי וקיים הוא הקב''ה, ועוד כי עם קדוש אתה ואינך רשאי לנוול עצמך.

עד כאן.

ובספורנו בזה''ל:

''אין ראוי להראות תכלית הדאגה והצער על הקרוב המת כשנשאר קרוב נכבד ממנו במעלה ובתקוות טוב לפיכך אתם בנים לה' שהוא אביכם קיים לעד אין ראוי שתדאגו ותתאבלו בתכלית על שום מת:

ולא תשימו קרחה בין עיניכם למת כי עם קדוש אתה. וגם כן אין להצטער מאד בשביל נזק המגיע למת במיתתו כי עם קדוש אתה מזומן לחיי העולם הבא אשר קורת רוח בהם יפה מכל חיי העולם הזה:

ובאור החיים בזה''ל:

''נראה שנתכוון לומר שבמיתת איש אין אבידה למת, אלא הרי הוא דומה לאדם ששלח בנו לסחורה לעיר אחרת, ולימים שלח האב אחר בנו, ואין העדר הבן אלא מן המקום שהלך משם, אבל על כל פנים ישנו, ואדרבה לטוב לו שחזר הבן אצל אביו שהוא מקור החיים, ועל זה אין לנו להתגודד ולשים קרחה, מה שאין כן הגויים שלא נקראו בנים לה' (עי' ב''ב י), והוא אומרו אתם, לשלול שאר האומות, שעליהם ידוו הדווים זה ביום מיתתם שמתים מיתה שאינם עוד בנמצא בין החיים''.

עד כאן.

בהצלחה – מנשה ישראל