עמ"י בסכנה

לכבוד השואלת, 

גם אני מרגיש שהמצב קשה  מאד.

הסיבה שדוקא בשלש שבועות מתגלים דברים אלו מפני שזה הזמן המיועד בשנה לפורענות, לא רק באופן טכני אלא גם במישור הרוחני. הימים האלו הם נחשבות הימים הנמוכים ביותר בשנה מבחינה רוחנית, ולכן מתגלים בהם כסדר צרות,  אם  אנו כציבור אין אוחזים איפה שצריך ח"ו.

ומה ששאלת לגבי יום כיפור "עברנו כמה דורות שכיפור כיפר על חטאינו" - על פי המקובל אצלינו, אין יום הכיפורים מכפר אלא כאשר עושים גם כן תשובה באופן פנימי; אבל אם יום הכיפורים עובר ויש מישהוא שלא הרהר בתשובה כלום, אין יום הכיפורים מכפר לו.

ומה שכתבת "בכל זאת מבקשים סליחה מהבורא, אנחנו רוצים שהוא יסלח לנו", לא תמיד הענינים הנעשים במישור הכלל ובמימד הכללי והגדול, הם משום ענין של סליחה וכפרה. כיגם יתכן שהקב"ה רוצה שנגיע למדריגה ולהבנה שאנחנו צריכים להגיע בכדי לזכות לימות המשיח, וכמו שהזכרת בדבריך, וא"כ לא תמיד מובן למה דוקא עוברים עלינו אותן הצרות הפרטיות בזמן שהם עוברים עלינו.

זה ממש קשה עכשיו.

ויהי רצון שהקב"ה ירחם עלינו ועל כל פליטתינו, ויוציאינו מן המצב הזה במהרה, ונזכה כולנו ככלל לעמוד באותה מדרגה רוחנית שאנו צריכים לעמוד בו, ונזכה לביאת המשיח במהרה בימינו ומתוך רחמים אמן.

רב נחום