שלום בית ונגיעה לשם פיוס

לכבוד השואלת, 

אין שום היתר לדבר כזה; להיפך, ישנו גמרא שמחמיר ביותר דוקא בנגיעה של ז' נקיים, ומצטט על זה עונש חמור שאירע למישהוא שלא הקפיד. (תלמוד בבלי שבת יג.-יג:).

ומה שאת צריכה לדעת, היינו, שהכלל בשלום בית הוא: שמירת האיזון בין בני הזוג. ואם יצא משהו מן האיזון, אז צריכים לתקן אותו ע"י החזרתו שוב לנקודת האמצע והאיזון. 

לפי מה שאת מתארת, לפעמים בעלך נפגע  ממשהו שעשית. את צריכה לשקול באמיתיות בדעתך:

האם הוא נפגע ממשהו שאת באמת עשית שלא בצדק כלפיו - ואז רגשותיו מוצדקות, ואת היא זאת שחייבת להחזיר את האיזון ע"י שתקבלי על עצמך שלא לעשות את אותו הדבר המכאיב לו עוד;

או האם הוא נפגע ממשהו שאת, שלא עשית בכונה ולא עשית שלא בצדק כלפיו - ואז נמצא שזהו רגשותיו שיותר מידי רגישות, ומאבדות לפעמים את האיזון האוביקטיבי, ואז הוא זה שצריך להחזיר את האיזון ע"י שהוא יתגבר על הרגישות יתר שנמצא ברגשותיו. ואחרי שאת תסבירי לו שלא כיוונת לשום דבר שלילי או לשום דבר שנגדו, אז הוא יצטרך לעבוד על עצמו, לשיוכל לתת לך אימון, ולהאמין לדברייך עוד יותר ממה שהוא מאמין לרגישת יתר העולה בקרבו בזמנים מסוימים, עקב טבעו הנוטה לכך. 

והסיבה שחשוב שתביני את זה, כי אם מה שאירע ביניכם יותר נוטה לצד השני הנזכר לעיל, אז לא יעזור לך לעשות ההשתדלות לפייס אותו יותר ויותר עד שאת אפילו עוברת על הלכה; כי הרי אין החוסר באיזון נובע מצדך עד שאת צריכה לחזור לאמצע ע"י פיוס מופרזת - אלא החוסר באיזון מגיעה מצידו, ואז הדרך היחיד לתקנו הוא ע"י שהוא יחזור לאמצע.

ואם את "תצאי אליו" יותר מידי, אז זה גורם שאתם מאבדים את האיזון הכללי שביניכם לגבי שלום ביתכם ח"ו, כי יתכן שהוא לא יתפייס גם ע"י זה, ואת תצטרכי לעשות עוד ועוד, כאשר בעצם אין שום צורך מן ההתחלה שאת תעבדי לאזן מצדך.  והנהגה כזו של פיוס מופרזת רק יביא אותך בסוף לידי קיצוניות, כי אם הוא לא יתפייס מזה, את תצטרכי לעשות עוד ועוד, ואין לדבר סוף. 

ולמעשה, ממה נפשך, אין לך שום סיבה להקל בהלכה:

כי אם האי הבנה תלוי בך במה שעשית, אז תקבלי על עצמך שלא לעשות את זה שוב מכאן ולהבא (גם תודיעי לבעלך על קבלתך), וכעבור כמה ימים ובשוב פגיעת בעלך ממך, שוב יחזור המצב לאיזונו ולאיתנו בעזרת השם, ואז אין לך שום צורך להקל בהלכה;

ואם האי הבנה תלוי ברגישת יתר מבעלך, אז צריכים להודיע לו על זה, ולעזור לו להתגבר בתוך עצמו על רגשותיו (תראי לו ברמבם בפרק ד' משמונה פרקים, שהוא צריך להיזהר שלא ללכת יותר מידי לצד קיצוני אפילו במדה של "רכות הטבע") -ואז  ג"כ אין לך שום צורך להקל בהלכה, וגם לא יעזור לך להקל בהלכה.

ואסיים בברכה, שיתן לך הקב"ה את ההבנה והבינה לדעת מה לעשות, ואיך להנהיג את המצב בתבונה בכדי שתוכלו להגיע בסוף לאיזון הראוי

שיחזיק וישכין את השלום בית ביניכם לאורך ימים ושנים טובים ביחד ובנחת וקירוב לבבות ביניכם. 

בברכה,

רב נחום