קושי בכיבוד הורים...

לכבוד השואלת, 

קשה לשמוע על מצבך. 

קודם מגיע לך מחמאה - שזה טוב מאד שאת כותבת את המכתב הזה ונתת ביטוי לגשותיך האמיתיות. כי אין רוצונו של הקב"ה  שבן אדם יסבול ויתאפק (וזה ג"כ יכול לגרום כל מיני  בעיות אחרות אח"כ), אלא רצונו יתברך שהאדם כן יגיב ויבטא את עצמו למי שהוא מרגיש שישמע ויבין אותו. 

לגבי עיקר הענין שכתבת עליו והיחס לאביך, מה שאת צריכה לדעת, היינו,  שרצונו יתברך שכל יהודי יגיע בחייו האישיים שלו לידי איזון בכל חלקי חייו.

אנחנו אומרים בתפלה אודות התורה: "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" (משלי ד-ב) שפירושו היא: שהתורה מלמדנו אותנו לקח האיך להגיע ל"טוב"; ופירש הרמב"ם (שמונה פרקים, תחילת פרק רביעי) ש"טוב" פירושו: הדרך האמצעי והמאוזנת. ונמצא שכל התורה ומצוותיה מוליכות אותנו ל"מקום טוב" בחיינו, כלומר, למקום של איזון בכל חלקי חיינו.

ומי ששומר תורה ומצוות, אבל עדיין ישנם חלקים בחייו שהוא מתנהג בהם בקיצוניות, הרי שעדיין לא הגיע לתכלית שהתורה והמצוות אמורים לעזור לו להגיע אליה. 

והנה זה ידוע לך, שאין התורה "תרופה אוטומטית"; כלומר, אין אדם בעולם שקם בוקר אחד ואומר "אני אוהב תורה, אני מחליט לשמור את התורה", ובן רגע כבר הוא נעשה בן אדם מתוקן ומאוזן. אלא דרוש לזה עבודה והתאמצות רבה בתיקון המידות מצד האדם עצמו.

ואם האדם אינו משקיע התאמצות אמיתית, או אפילו אם כבר השקיע פעם התאמצות אמיתית אבל הוא לא המשיך בזה עד שהגיע לתכלית, אז הוא ישאר אותו אדם כמו שהיה מלפני כן. זאת אומרת, הוא ימשיך לנהוג באותו קיצוניות כמו שהיה נוהג מקודם שבא לקיום התורה באופן רציני; וזה, אע"פ שהוא אומר בפיו והוא נראה מבחוץ שהוא שומר תורה ומצוות. 

אם כן בנוגע לאביך, ברור מתוך מה שכתבת, שיתכן אשר אביך עדיין לא נשתנה לגמרי בפנימיותו כמו שדרוש על פי תורה - דהיינו שעדיין לא הגיע לאיזון בכל חלקי חייו, ולכן הוא עדיין נוהג בקיצוניות בהרבה חלקים מחייו, ואע"פ שהוא מקיים את מעשה התורה והמצוות. 

ולכן אין שום חסרון במה שאת מרגישה ש"אין את אוהבת אותו" - והכונה בזה, שאין את אוהבת את ההתנהגות שלו; וזה מותר לך, הואיל ואין ההתנהגות שלו מאוזנת ומתקבלת על לב כל אדם, אלא יש בה משום התנהגות קיצונית שכל אדם סולד ממנו באופן טבעי.

ויתכן שגם עקב ההתנהגות הקיצונית, נגרם בבית מצב של חוסר איזון גם בין האבא והאמא, וכמו שכתבת; וממילא קשה לך לראות גם את המצב שעובר על האמא. ומותר לך להרגיש ככה, כי באמת קשה מצב של קיצוניות בבית, ועל פי תורה אין זה דבר שצריכים להתפשר לקבל; באמת הבית צריך להיות מאוזן בכדי שתשרה בה אוירא נעימה. ולכן מותר לך להרגיש צער ובכיה בשביל מצבה.

אבל מה שאת צריכה ליזהר, שלא להרגיש כאב על עצמך "שיש לך אבא כזה". כי ההחלטות בחיים וההתנהגות של אביך אינם דברים שהם בכוחך או בידך לשנות. כל אחד יש לו את הבחירה החפשית שלו ואת ההשגחה הפרטית שלו. ההתנהגות שאת אינה אוהבת והדרך אשר בחר בו אביך בחייו, אינם שייכים לך ואינם אחריותך. אבל זה שהאבא הזו נתן לך הקב"ה להיות האבא שלך, זה הכל ההשגחה פרטית לגבך, וזהו בדיוק האבא שאת צריכה  בכדי להיות האדם הכי טוב בחיים שאת תוכלי להיות. ולכן אין לך להצטער על שיש לך אבא  "כזה",  רק יש להודות להשם על כל מה שהוא נתן - כי מוכרח שיש לאביך מדות מיוחדות בעצם שהם באמת טובות, שאולי אינם מתבטאים ככל הצורך בהתנהגות החיצונית - אבל מתוך אותם מידות הטובות יש משהו שגם עיצב את האישיות שלך להיות מה שהיא.

ולכן אין לך לפחד ג"כ,  שמא בביתך שתבני בעזרת השם בשעה טובה ומוצלחת,  שמא יחול ח"ו אותו מצב כמו אצל ההורים: כי אצל הוריך אין לך את האפשרות לשנות כלום, המצב שלהם זהו ההשגחה שלהם. אבל כשזה יבוא לידי בניית הבית שלך, שזה תלוי כבר בהשגחה שלך והבחירות שלך בחיים - את כבר תעמדי על המשמר שביתך תתנהל בעזרת השם על פי תורה ובאופן מאוזן - גם בהתנהגות שבין ההורים עצמם , וגם בהתנהגות כלפי הילדים, אם ירצה השם; ואין צורך שביתך יתראה אפילו כצל ממה שנראה אצל הוריך.

~~~

והפסיעה הראשונה לייסד בית שמאוזן על פי תורה, זהו שבבוא הזמן לשידוכין. את תתפללי להשם, ותלכי במתינות וביישוב הדעת, ותבחרי בעזרת השם בחור כזה עם יראת שמים שאת רואה עליו שבעיקר - הוא בן אדם מאוזן בחלקי חייו:  האיך שהוא מתיחס להשם ולקיום המצוות, האיך שהוא מתיחס לאחרים, והאיך שהוא מתיחס לעצמו ולאחריות פרנסת ביתו, וכו'. 

~~~

ולכן גם כן אל תצטערי שלפעמים את לא הולכת לשולחן שבת כעת - כי במצב שלך הנוכחי, יתכן שזהו האיזון הדרוש לך וזה מה שהשם רוצה - שלא להפסיד את האוירא החיובית של שבת.

וכן אל תחשבי שרגשותיך הם חוסר כיבוד הורים,  כי מותר להרגיש התרחקות מהנהגה קיצונית, שזהו תגובה טבעית, וכנזכר לעיל.

וזה שאת מרגישה עצבנית, ומתפרצת, ובוכה, זה הכל משום שאת כן מזדהה אם המצב ה"נומלי" המאוזן, וכואב לך להיות במצב הקיצוני.

~~~

ומה שצריך לתת לך חיזוק, זהו הידיעה שאת לא תשארי במצב הזה לעולם; אלא יבוא יום ואת תוכלי לבנות את הבית שלך עם החתן שלך

בעזרת השם, ואז תוכלי למצוא את האיזון הנכון שלכם.   

ואסיים בברכה, שיתן לך הקב"ה את הכח לעמוד במצב הנוכחי, ושתזכי להגיע לזמן שאת תוכלי להקים את ביתך בתוך הכלל ישראל, עם חתן ירא שמים, בעל תורה ובעל מדות טובות; ובזכות כל מה שעובר עליך, יפצך הקב"ה בבוא הזמן שתזכי למצוא חתן כזו שאפילו לא חלמת על בן אדם כזה.

בברכה,

רב נחום