גיווס חרדים

-סליחה מראש על אורך השאלה..אך ראיתי מאמר זה באחד העלונים על פרשת שבוע ואשמח לקבל תשובה על השאלות שמתעוררות ממאמר זה בעניין הנשיאה בנטל.להלן המאמר(מצוטט מהמקור כמו שהוא): "ניקיון ונשיאה בנטל, מעבר לאמונה בא-לוקי ישראל והכרת הטוב על הניסים והנפלאות שהתרחשו בשבוע האחרון, כל העם חש השבוע "על בשרו" את חשיבות התלכדותו סביב חיילי ישראל שעשו לילות כימים בהגנה על עמנו וארצנו ובתקיפת הקמים עלינו להשמידנו. מבלי שניכנס כעת לפולמוס הידוע בעניין הגיוס לצה"ל, נראה שכל חלקי העם מבינים היטב את חשיבות הנשיאה בנטל ובהגנה על ערינו ואזרחנו. בפרשתנו אנו מוצאים בהקשר זה את הצורך בנשיאה בנטל המלחמה ע"י כל שבטי ישראל, כפי שבא לידי ביטוי בבקשתם המיוחדת של שניים וחצי שבטים לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי וכעסו של משה עליהם, בחושבו שכל מטרתם היא להתחמק מהשתתפות במלחמת כיבוש הארץ. אך נתחיל ממקום אחר וחזור לעניין זה בהמשך. את הצורך המאוד חשוב לנהוג בזהירות בעניינים שונים כדי לא להיחשד בדבר עבירה, לימדונו חז"ל מפסוק המופיע בפרשתנו: "והייתם נקיים מה' ומישראל". על כל אדם ובעיקר אלה שהם נושאי תפקידים, לנהוג במשנה זהירות ולהימנע אפילו מחשד של מעשה עבירה. בעומקם של הדברים אנו מוצאים דבר נפלא. ה"ניקיון" הנדרש מהאדם אינו רק כלפי שמיים, אלא באותה נשימה, זהו ניקיון הנדרש גם מול עיני העם - "והייתם נקיים מה' ומישראל". על מנת להדגים את הדבר נפנה אל דברי הגמרא במסכת יומא דף ל"ח. הגמרא מתארת שתי משפחות של כהונה שהייתה להם מומחיות בעשיית הקטורת ובעשיית לחם הפנים בבית המקדש. לשתי המלאכות נדרשה מומחיות מיוחדת שעברה מאב לבן ונשמרה בסודיות בתוך משפחות אלה בלבד במשך דורות רבים. במהלך הסוגייה בגמרא מובאות "הנהגות" מיוחדות של כל משפחה: "ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח (את המשפחה שעסקה בהכנת הקטורת): מעולם לא יצאת כלה מבושמת מבתיהן, וכשנושאין אישה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבשם, שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבשמין, לקיים מה שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל. ועל דבר זה מזכירין אותן לשבח (את המשפחה שעסקה בהכנת לחם הפנים): מעולם לא נמצאת פת נקיה ביד בניהם, שלא יאמרו ממעשה לחם הפנים זה ניזונין, לקיים מה שנאמר והייתם נקיים מה' ומישראל". לפי דברי הגמרא אדם צריך להתאמץ באופן מיוחד כדי לא להיחשד על ידי הסביבה. מומחי עשיית הקטורת לא התבשמו אף פעם! רק כדי לא להיחשד שהם נהנים ממלאכת המקדש. ועל פי העיקרון הזה נהגה גם המשפחה של עושי לחם הפנים. הקושי המתעורר בנוגע ללימוד הפסוק מפרשתנו באופן הזה הוא הפשט של הפסוק "והייתם נקיים..." וכו' שמופיע בכלל בעניין התגייסות כל השבטים למלחמת כיבוש הארץ. פסוק זה מופיע בסיכום התנאים אותם מתחייבים בני גד ובני ראובן לקיים על מנת שיוכלו להישאר ולרשת את נחלתם בעבר הירדן המזרחי. התנאי שהתנה איתם משה רבינו לאור ההצעה שלהם היה, שהם ילכו בראש צבא הלוחמים בעת כיבוש הארץ שמעבר הירדן המערבי ורק בתום המלחמות ישובו למקום נחלתם בעבר הירדן המזרחי. התורה מתארת הסכמה זו כך: "אם תחלצו לפני ה' למלחמה... ונכבשה הארץ לפני ה' ואחר תשובו, והייתם נקיים מה' ומישראל והייתה הארץ הזאת לכם לאחוזה". לפי פשט הפסוק משה "מנקה" אותם מאחריות כלפי עם ישראל בגלל השתתפותם הפעילה במלחמה העתידית של כיבוש הארץ המובטחת. המילה "נקיות" מזכירה מקום אחר בתורה המדבר על חתן בתקופה הסמוכה לחתונתו. התורה פוטרת אדם שהתחתן מהליכה לצבא במילים: "נקי יהיה לביתו שנה אחת". כלומר, שהחתן "נקי" מענייני צבא ומלחמה כדי להיות עם אשתו לפחות בשנה הראשונה לנישואיהם. אם כן, כיצד מעניין השבטים שקיבלו פטור מאחריות כלפי עם ישראל באם יעמדו בראש המלחמה למדו חז"ל את המשמעות של הימנעות מעשיית מעשים שיש בהם כדי להיחשד? נראה שניתן להצביע כאן על עיקרון חשוב המסביר זאת. כאשר קוראים את סיפור בני גד ובני ראובן ניתן לקבל את הרושם כאילו משה רבינו כעס עליהם לחינם, שכן הם מיד משיבים לו שהם מתכוונים להשתתף במלחמות לכיבוש הארץ ושלא הייתה להם שום כוונה להתחמק מכך. הדברים צורמים עוד יותר כאשר שמים לב לכך שנאומו הנוזף של משה הינו ארוך ומכיל בתוכו אזכור של חטא המרגלים, ואז כביכול מתברר שאין טעם בנזיפה. ייתכן שחכמינו ניסו לרמוז שידיהם של בני גד ובני ראובן אינן נקיות כל כך, ובעצם מלכתחילה הם ניסו לבדוק מה תהיה תגובת משה ובהתאם לכך הכינו את ההצעה על ההשתתפות במלחמה. במתן פרשנות לפסוק "והייתם נקיים" באופן שלימדונו חז"ל, התורה מבקרת את מעשיהם של השבטים ומצביעה על חוסר הנקיות שהיה במעשיהם כלפי עם ישראל. לפי זה העיקרון הוא שאין מדובר בלימוד מפסוק שנותק מהקשרו המקורי ושימש את חז"ל להעברת מסר אחר, אלא שימוש בפסוק והעברת מסר לגבי הבנת הסיפור במקורו. ומאז פסוק זה ייזכר תמיד בהקשר של הלימוד על נקיות ציבורית. עוד עלינו ללמוד מכך את הדרישה שיש מאתנו ובמיוחד מאלה העוסקים בצרכי ציבור, להיות קשובים לצרכי הציבור ולנקודת המבט הציבורית והנקייה בטרם אנו פועלים לרווחת ולטובת הכלל. ובעניין ההתגייסות לצבא והנשיאה בנטל ההגנה על הארץ והעם, ניכר כי דבריו של משה חדים וברורים ומאירים את הנושא עד ימינו אנו. "ויאמר משה, לבני גד ולבני ראובן: האחיכם יבואו למלחמה ואתם תשבו פה?" -אשמך לקבל תשובה לעניין זה.תודה מראש.