כמה שאלות בדרכי הלימוד

1.      בקשר לגזרה שווה, האם היא הלכה למשה סיני בלבד, בלי שום צד של הגיון ושכל, גזרת הכתוב שאין מה לערער או לדבר אחריה, למה? כובע! או שיש הגיון ויש שכל, ולא סתם גזרו את המילה הזאת למילה הזאת, ואת המילה ההיא לא גזרו בכלל, ולמה דווקא בצורה כזו גם יש הגיון, ואפשר להכריח (יש הכרח) לגזור גזרה שווה דווקא בצורה שנמצאת בגמרא, ואין אפשרות לגזור אחרת גם מבחינה שכלית ומובנת.

2.      האם שאני לומד על גזרה שווה לבטל לגמרי את שכלי או שיש מקום להיגיון ושאלות וכו..

3.      . האם התורה (חומש) והמשנה הם דברים סתומים ובלתי ניתנים להבנה אמיתית לפי שפה פשוטה ורגילה של ימינו? ואם אני רואה פסוק שאפילו לכאורה ברור כשמש בכל זאת עליי לומר, יכול להיות שאפילו הפשט אני לא מבין בכלל. דוגמה שתעזור לי להסביר את עצמי: במסכת פסחים דף י' עמוד ב', הגמרא מביאה משנה מסוימת, הנקודה החשובה במשנה היא: "ר' יהודה אומר בודקין אור י"ד ובי"ד שחרית ובשעת הביעור" לאחר מכן חכמים מסבירים את המשנה בצורה אחרת לגמרי, ואפילו מוסיפים מילים שלפי השפה הרגילה ולפי השכל האישי שלי וגם של חבורתא שלי - בחיים לא היינו יכולים להבין שזאת הכוונה אם הייתה בידנו רק המשנה, דברי הגמרא שמבארים ו"משנים": "מ"ט דרבי יהודה רב חסדא ורבה בר רב הונא דאמרי תרוייהו כנגד שלש השבתות שבתורה (שמות יג) לא יראה לך חמץ ולא יראה לך שאור (שמות יב) שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם (שמות יב) אך ביום הראשון תשביתו שאור מבתיכם מתיב רב יוסף רבי יהודה אומר כל שלא בדק בשלשה פרקים הללו שוב אינו בודק אלמא במכאן ואילך הוא דפליגי מר זוטרא מתני הכי מתיב רב יוסף רבי יהודה אומר כל שלא בדק באחד משלשה פרקים הללו שוב אינו בודק אלמא בשוב אינו בודק הוא דפליגי אלא רבי יהודה נמי אם לא בדק קאמר והכא בהא קמיפלגי" (וגם רש"י שם) לכאורה לפי ההבנה הראשונה, רבי יהודה אומר שצריך לבדוק 3 פעמים, X וX וX. ששאלתי אמרו לי שהמשנה זהו דבר סתום שאי אפשר להבין אותו סתם ככה.

4.      . האם צריך אמונה בשביל להגיע ללשמה?