כיבוד הורים והורים מזניחים

לכבוד השואלת, 

בהלכות כבוד אב ואם ישנן שתי מצוות, מצות כבוד אב ואם, ומצות מורא אב ואם.

איזהו מורא? לא יעמוד במקום המיוחד לאביו להתפלל, ולא ישב במקום המיוחד לאביו להסב בביתו, (כגון בראש השולחן) ולא יסתור דברי אביו, לומר מה שאמרת אבא, אינו נכון. ולא מכריע דברי אביו, כגון לומר נראין דברי אבא. וכן הדברים האלו שייכים לאמא.

איזהו כבוד? מאכילו ומשקהו ומלביש ומכסה מוציאו ומכניסו. ויתננו לו בסבר פנים יפות, שאפילו אם מאכילו בכל יום אווזים מפוטמות והראה לו פנים זועפות נענש עליו.

אם אביו או אמו מחלו על כבודם, פטור מלכבד את אותו הורה שמחל על כבודו.

כל אלו הדברים שייכים גם להורים שגרמו עגמת נפש לבניהם או שלא גדלו אותם כראוי והזניחו אותם*.

לגבי ענין השלכת רכוש לנהר, מובא בפוסקים שזהו דוקא אם האבא או אמא מצוה שישליך את כספם לנהר - כלומר שאין הבנים חייבים חייבים לעשות את הכיבוד בממונם אלא בממון ההורים עצמם. 

*ואם ההופעה בפני ההורים גורם סבל נפשי לבן באופן פעיל אפילו עכשיו, כפי שהבנתי, מותר לבן למנוע את עצמו מלהיות בסביבת ההורים, ויסתפק בכיבוד שיטלפן אליהם לפחות פעם בשבוע רק לברך אותם בברכת "שבת שלום" או "שבוע טוב". אבל אם יוצא והוא כן נמצא במחיצתם, הרי הוא חייב לשמור את כל חיובי כבוד ומורא שנזכרו לעיל.

בברכה,

רב נחום