שאל את הרב - כללי
גילאים
- ט"ו אב התשע"ד
שאלה
שלום רב כבוד הרב רציתי לשאול, מה פשר הסיפורים על אנשים שיולדים בגילאים שהם כבר מזמן אמורים להיות מתים? כלומר מה הם עשו בילדותם? חיכו 100 שנה למצוא אישה? בימינו כל נער ונערה בגיל ההתבגרות בשלים לחתונה, או היריון, לא שהם צריכים לעשות את זה, אבל נניח גילאי 20- 30 זה נורמלי. תרח הביא ילדים בגיל 70 נח ילד את שם בגיל 502 שם היה בן 100 שנתיים אחר המבול, בזמן שבמבול נח בן 600. עם כל הכבוד ל"קדושה" של ספר התנ"ך, משהו פה לא מסתדר מבחינת היגיון צריך להיות פה מינימום היגיון. גיל 70, הבנתי, גיל 130 סבבה, מקובל... אבל 500? לא הגזמנו קצת? בברכה אליה
תשובה
לכבוד השואל,
גם אני לא מבין את הדברים האלו.
והסיבה שאני כותב לך את זה, משום שאנחנו צריכים להבין שהמציאות בימי בראשית (אלפיים שנים הראשונות של העולם) היתה מציאות לגמרי אחרת משלנו היום. ראה מה שכתוב במדרש לגבי מציאות העולם שלפני דור המבול:
"ארבע ועשרים מדות טובות היו בעולם... ארבעה ביטלו אותן דור המבול: הגבורה, והשנים, רוב בנים, והשלום" (מדרש הגדול בראשית פרשה ו-ד). והמובן מזה, שלפני דור המבול היתה גבורה גדולה לכל האנשים, ומלבד האריכות השנים שהיתה להם במיוחד, היו כל ימיהם שרויים בשלום והיו כולם זוכים לראות את יוצאי חלציהם וגם את בני בניהם כולם שלימים וקיימים. ומבואר שם הלאה שגם עשירות היתה להם, וכן מובא (מדרש תנחומא) שהיו עובדים את האדמה שנה אחת והיתה מוציאה להם פירות בשביל ארבעים שנה. ועוד מובא שם, שהמזג אויר היתה תמיד עמידה ויפה ונעימה.
. וכן מבואר בבראשית רבה פרשה לו-א: "נתן שלוה לדור המבול... ומה שלוה נתן להם, 'זרעם נכון לפניהם עמם וצאצאיהם לעיניהם' (איוב כא-ח)... שהיו רואים בניהם ובני בניהם".
אם כן המציאות של ימיהם היתה לגמרי אחרת ממציאות החיים שאנו מכירים היום.
ולכן כל השאלות שאנחנו נשאל על המציאות שלהם מתוך הכרתינו את המציאות שלנו, וכגון "מה עשו בילדותם? חיכו מאה שנה וכו'?, אינם שייכות לשאול באמת עד שנזכה להבין ולחוות מה בדיוק היתה המציאות של ימיהם.
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il