האם מותר לצלם תמונה?

שלום וברכה

 

הנה דברי רבנו מרן הגר"ע יוסף בשו"ת יחוה דעת חלק ג סימן סג 

 

שאלה: האם מותר מצד ההלכה להצטלם בתמונה פוטוגרפית, או יש בזה איסור משום שנאמר לא תעשה לך פסל וכל תמונה? 

 

תשובה: ביאור הפסוק לא תעשה לך פסל וכל תמונה, מבואר בדברי הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות עבודה זרה הלכה ט'), שהמדובר הוא בעושה עבודה זרה לעצמו, אף על פי שלא עבדה. וראה בהשגת הרמב"ן בספר המצות, ובדברי הגאון מלבי"ם בהתורה והמצוה (פרשת יתרו). אבל תמונת אדם שנעשית לנוי אם אינה בולטת מותר לעשותה. וכן משמעות הגמרא במסכת עבודה זרה (דף מ"ג ע"ב). וכן פסק הרמב"ם (בפרק ג' מהלכות עבודה זרה הלכה י'), בזו הלשון: אסור לעשות צורה לנוי אף על פי שאינה עבודה זרה, שנאמר לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, כלומר, צורה של כסף וזהב שאינם אלא לנוי, והטעם לזה כדי שלא יטעו בהם וידמו שהם לעבודה זרה. ואין האיסור לצייר צורה לנוי אלא צורת אדם בלבד, והוא שתהיה הצורה בולטת, אבל אם היתה הצורה שוקעת, או צורה של סממנים, כגון צורות שעל גבי לוחות וטבלאות, או צורות הנרקמות באריג מותרות. והראב"ד בהשגותיו כתב, שצורת אדם אסור לעשותה גם כשאינה בולטת, אלא שוה בשוה, ורק צורה שוקעת מותרת. וכן הריטב"א בחידושיו לעבודה זרה (דף מ"ג ע"ב), כתב להחמיר בצורת אדם שנעשית בדיו וסממנים, שהרי היא כצורה בולטת. וכן כתב הטורי זהב (ס"ק י"ב), שהעיקר להחמיר בזה כדברי הרמב"ן והר"ן ע"ש. וכן כתב בשו"ת הרמ"ז (סימן נ"ח). אולם מרן השלחן ערוך יורה דעה (סימן קמ"א סעיף ד'), פסק להתיר כדעת הרמב"ם. וראה בתוספות יומא (דף נ"ד ע"ב). וכתב בשאלת יעב"ץ חלק א' (סימן ק"ע), שכן דעת רוב ככל הפוסקים להקל, אלא שמר אביו הגאון החכם צבי מרוב חסידותו החמיר על עצמו וסירב להניח לצייר דמות דיוקנו אף בציור של צבע ע"כ. ומכל שכן שיש להקל בצורה פוטוגרפית, שאפשר שאף הריטב"א יודה להתיר. ואמנם הגאון מהר"א די בוטון בשו"ת לחם רב (סימן ט"ו), נשאל בדבר כתובה שצייר בה הסופר צורת החתן והכלה, והעלה שאף על פי שבדיעבד אין לאסור להשהות הכתובה הזאת, מכל מקום לכתחילה ראוי מאוד להזהר שלא לעשות כן, כיון שהדבר נוגע לחשש איסור תורה ע"ש. גם בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' (סימן נ"ח) כתב, שיש להחמיר שלא להצטלם בתמונה פוטוגרפית כיון שלדעת הריטב"א הוא איסור גמור, ושומר נפשו ירחק מזה. ומכל שכן שעל פי הקבלה יש טעם להחמיר בזה. ולכן לא יפה עושים התולים צורות ותמונות של צדיקים וקרובי משפחה על הכתלים של חדרי דירתם עכת"ד. וכן כתב הגאון יערות דבש דרוש ב' (דף י"ט ע"ב), שעל פי הזוהר והמקובלים יש להחמיר בזה. וכן העלה הגאון רבי עובדיה הדאיה בשו"ת ישכיל עבדי חלק ב' (בקונטרס אחרון חלק יורה דעה סימן י"א). אולם גם לדעת הפוסקים המחמירים נראה שבצילום של חצי גוף העליון בלבד יש להקל, הואיל וכמה פוסקים סוברים להקל בזה גם בצורה בולטת, כמבואר בדברי הרא"ש במסכת עבודה זרה (דף מ"ג ע"ב), ובשלחן ערוך יורה דעה (סימן קמ"א סעיף ז'), ובשאלת יעב"ץ חלק א' (סימן ק"ע), ובתמונה פוטוגרפית שאינה בולטת יש ספק ספיקא להקל, והלכה רווחת שבכל ספק ספיקא אפילו באיסור תורה יש להקל +ונראה שהוא הדין שיש להקל בצילום פרופיל (שרואים רק צד אחד של הפנים, עין אחת ואוזן אחת), וכמו שכתב הש"ך יורה דעה (סימן קמ"א סוף ס"ק כ"ה) וזו לשונו: ונראה שכל הצורות שאסרנו אינם אסורים אלא בצורה שלימה ממש, כגון צורת אדם בולטת בשתי עינים וחוטם שלם וכל הגוף, אבל לא בחצי הציור כדרך קצת המציירים צד אחד של הצורה, שזה אינו אסור כן נראה לי ע"כ. וכן כתב בשו"ת נהרי אפרסמון (חלק יורה דעה סימן קי"ח). ואף על פי שהכנסת הגדולה (סימן קמ"א בהגהות בית יוסף אות נ"ה) כתב לפקפק בזה בצורה בולטת, ובספר בן איש חי (פרשת מסעי אות י') כתב להחמיר בזה, מכל מקום בצילום הוה ליה ספק ספיקא ולקולא. ואף לדעת המחמירים בצילום פוטוגרפי בצורה שלימה, בצילום פרופיל יש להקל. [וע' להלן (בסימן ס"ד) בדין צורת אדם בולטת בחצי הגוף העליון].+ וכן כתב בשו"ת דברי מלכיאל חלק ג' (סימן נ"ח). ובשו"ת לבושי מרדכי קמא (חלק יורה דעה סימן פ"ו).

אולם באמת נראה שכל זה ממשנת חסידים השרידים אשר ה' קורא. אבל מעיקר ההלכה כבר פשט המנהג להקל בזה בכל אופן בצילום פוטוגרפי, כפסק רבותינו בעלי השלחן ערוך. וכן פסק הגאון מרוגטשוב רבי יוסף רוז'ין בשו"ת צפנת פענח (סימן נ"ז). וכן דעת הגאון רבי יוסף חיים מבבל בספר רב ברכות (מערכת צ', דף ק"ל ע"ב). ובספרו בן איש חיהלכות שנה שניה (פרשת מסעי אות י'). וכן העיד בגודלו הגאון רבי אברהם יצחק הכהן קוק בשו"ת דעת כהן (סימן ס"ו), שאף אמנם יש חסידים הנמנעים מלהצטלם, ויש לדבריהם מקום בשיטות הפוסקים, מכל מקום ההלכה שנתקבלה בישראל על פי דין השלחן ערוך, שמותר לצלם צילום פוטוגרפי ולצייר צורת אדם בצבע על הלוח, ואין בזה שום איסור מצד הדין כלל. וכן נפוץ המנהג גם אצל החרדים לדבר ה' כשיש צורך בדבר משום חיבוב התורה והיהדות ע"כ. וכן כתב להקל הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד בשו"ת שלמת חיים (חלק יורה דעה סימן י"ח). וראה עוד בשו"ת נהרי אפרסמון (חלק יורה דעה סימן קי"ח), ובשו"ת הרשב"ן (חלק אורח חיים סימן קי"ג), ובשו"ת הלל אומר (סימן ס"ג). וכבר אמרו בירושלמי מעשר שני (פרק ה' הלכה ב'), כל הלכה שהיא רופפת בידיך צא וראה היאך הצבור נוהגים ונהוג כן. והנח להם לישראל אם אינם נביאים בני נביאים הם.