הלכות ומנהגים
לימוד תורה וצבא
- ט"ז אב התשע"ד
שאלה
ראשית עלי להקדים שאני שואל על מנת ללמוד וללמד לשמור ולעשות ומחפש תשובה לדעת מה רצון ה בעבר שהיה באתר הרבה דיבורים על צבא והרבה תשובות נענו באתר הובא המדרש [שמופיע בספרי תנחומא סימן ד ובילקוט שמעוני רמז תשפ"ה ובפיסקא קנז] אלף למטה אלף למטה שעל כל 12 אלף שהלגכו לצבא היו 12 אלף לומדי תורה ורציתי לשאול מה הראיה ממדרש זה 1 דעת רבי עקיבא במדרש שגם שבט לוי היה הולך לצבא והיה שומר על הכלים ומספקים מזון ומים לאחיהם שבקרב[כך ראיתי במפרשים שם] 2 לא מוזכר המשפט שעל כל 12 אלף היו 12 אלף שלומדים רשום שהיו עומדים בתפילה על אחיהם שיצליחו במלחמה ומי אמר שהיו ת"ח בדווקא וגם לא כתוב שהיו נשארים ללמוד ולשיטת המעתיקים מדרש זה היה צריך להיות כתוב שנשארו 12 אלף לעסוק בתורה ?? 3הרי ידוע לנו מהתורה שבכתב שהצדיקים שאפילו חטא של להסיח בין תפילין של יד וראש אין בהם דהיינו הצדיקים ממש וודאי שהיו ת"ח לומדי תורה ובכל זאת יצאו להילחם וכן היה יהושוע ודוד נלחמים והיו גדולים בתורה איך זה שהיום הכל התהפך אלה שלצערונו עדיין לא צדיקים הם אלו שכן יוצאים[חוץ מהסיבה של צבא פרוץ שקשה לשמור על אורח חיים דתי כי זה טענה לא נכונה כי אם היו מאמינים שזה מצווה וכך צריך לנהוג היו מקימים החרדים צבא חרדי למהדרין כמו שעושים ב"ה בחינוך הפרטי שהקימו גוף שלם משלהם וכן בעוד דברים]אין אני חולק על כך שודאי צריך ללמוד ושלימוד מגן אני פשוט לא מבין את הטענה שכתבו בעבר נגד ישיבות שמשלבות צבא כתבו באתר ממה נפשך אם הלימוד מגן רק תלמד אם צבא מגן לך ל 3 שנים אך זה לא מדויק תמיד צריך חיילים ולומדים ברגע שאני לומד 4-5 שנים חברי בצבא וכשוא חוזר ילך חברו במקומו לאפשר לו גם ללמוד ואם אני מאמין שזה מצווה איני צריך לעשות 3 שנים אלא מינימום זמן שיתן לי הכשרה לקיים את המצווה של מלחמת מצווה כשיבוא הצורך [אין כוונתי שזה רק הכשר מצווה כי גם שמירות ופעולות צה"ל בזמן שאין מלחמה הן מצווה כמו שכתב הרמב"ן שלהגן על ישראל מן הצר הקם עליהם זה גופא מצווה לא תעמוד על דם רעך ואני יודע שיש שמחשיבים את המצב במדינה כמלחמת מצווה]
תשובה
שלום וברכה
ראשית אביא קצת מדברי הפוסקים ואחר כך אענה בקיצור נמרץ על הטענות.
שו"ת ציץ אליעזר חלק כ סימן לא
מזה שאמרו ז"ל בסוטה שם בלשון: "אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה", אין לומר דבא לרבות דהכל יוצאין אפילו תלמידי חכמים, דזה אינו ובטעות הזאת הוא דטעה אסא המלך כדאיתא לעיל בד' י' ע"א דאסא נענש ברגליו, ודרש רבא: מפני מה נענש אסא מפני שעשה אנגריא בתלמידי חכמים שנאמר (מ"א ט"ו) והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי, מאי אין נקי אמר רב יהודה אמר רב אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. יעוין במהרש"א דמייתי לה מדכתיב השמיע את כל יהודה לרבות ת"ח ע"ש. והגמ' אומרת שם שאחזתו בדגרא, ופירש"י דשם חולי הוא שאוחז ברגלים, וראיתי בספר תשובה מאהבה ח"ב תשובה שכ"ה (סוף ה' טריפות) שמבאר שלכן חלה במחלה זאת באשר שרפאות אין לה, ואסא שעשה אנגריא וגרם בזיון תלמידי חכמים שע"ז אמרו חז"ל כל המבזה ת"ח אין רפואה למכתו (שבת ד' קי"ט ע"ב), ולכך חלה ברגליו במחלה זאת אשר עד היום לשוא הרבו כל רפואות וצרי אין לה ע"ש.
ועוד אמרו ז"ל בנדרים ד' ל"ב ע"א: אמר רב אבהו אמר רבי אלעזר מפני מה נענש אברהם אבינו ונשתעבדו בניו למצרים מאתים ועשר שנים מפני שעשה אנגריא בת"ח שנאמר וירק את חניכיו ילידי ביתו. ומפרש הר"ן שהוליכן למלחמה כדכתיב וירק את חניכיו דהיינו בני אדם שחנך לתורה.
ואכן מה גדולים ונאמנים דברי חז"ל במכות ד' י' שדרשו: א"ר יהושע בן לוי מאי דכתיב עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים, מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה, שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה. (עיין ברש"י ובפירוש הר"ח, ובמהרש"א בח"א). ואכמ"ל יותר מזה.
דרך אמונה - ביאור ההלכה הלכות שמיטה ויובל פרק יג
וכן כתב בספר דרך אמונה
ולא שבט לוי בלבד כו'. עי' בד"א שכתבנו שנראה מדברי רבנו שאין ת"ח יוצאין למלחמה והבאנו מגמ' דנדרים מפני מה נענש אברהם אבינו מפני שעשה אנגריא בת"ח והוליכן למלחמה ושם אמרי' וירק את חניכיו שהוריקן בתורה פי' הר"ן בפי' ב' שהוריקן מן התורה ועשה בהן אנגריא ובתנחומא מטות סי' ג' אלף למטה אלף למטה י"ב אלף חלוצי צבא וי"ב אלף לתפלה ובמדרש אי' (איני זוכר כעת מקומו) שדוד כשהי' שולח למלחמה הי' מושיב כנגדן ללמוד תורה שבזכות התורה ינצלו ובמכות ו' א' עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים מי גרם לרגלינו שיעמדו במלחמה שערי ירושלים שהיו עוסקים בתורה ובסנהדרין מ"ט אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה פירש"י אלמלא דוד שהי' עוסק בתורה לא עשה יואב מלחמה אבל זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו של דוד ובזוה"ק בשלח נ"ח א' לית מלה בעלמא דיתבר חיליהון דעמין עכו"ם בר בשעתא דישראל מתעסקין באורייתא דכל זמן דישראל מתעסקין באורייתא ימינא אתתקף ואתבר חילא ותוקפא דעכו"ם ובשעתא דישראל לא מתעסקין באורייתא שמאלא אתתקף ואתתקף חיליהן דעכו"ם ושלטין עלייהו. ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום:
ולשאלות
1. במדין היתה גזירת הכתוב שגם שבט לוי יצאו ואין ללמו דלמקומות אחרים וכפי שנפסק ברמב"ם.
2. אכן שם לא מוזכר תוה אל אתפיהל וכמבואר אף בדברי הדרך אמונה שהבאתי.
3. אם כולם היו צדיקים ולומדי תורה בוודאי חלקם היו יוצאים למלחמה בעת הצורך שלהצים את ישראל, וחלקם היו נשארים בישיבות עם רוטציה וכפי שכבודו הציע אבל כרגע שיש הרבה הרבה חיילים ואין מספקי לומדי תורה אי אפשר לוותר על לומדי התורה אפילו לרגע אחד.
בהצלחה,
בנימין שמואלי
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il