שאל את הרב - כללי
תיקוני תשובה
- י"ז אב התשע"ד
שאלה
שלום למו"ר. ברצוני לדעת הלכה למעשה א. מה שכתב הארי הקדוש זיעא שהניעור לילה שלם ויעסוק בתורה יפטר מכרת אם נתחיב. האם זה שקול כתעניות צום רבות אחרות לתיקון (כמו שכתב הנודע ביהודה באבה"עז בתיקוני תשובה?} ב. מביא הפלא יועץ כי הבגיר בכור פרץ נתן ממון לאנשים שיעשו תיקון כרת. האם זה מועיל למי שנתחייב לתת לאחר ללמוד לילה שלם ולשלם לו? ג. יש עניניים סגוליים שמי שעושה אותם אינו רואה גהינום וכו.כמו העונה אמן יהי שמה רבא בכל כוחו והקורא שירת הים וחושב שניצול ממש ועוד ועוד איך צריך לחשב זאת??? ד. שאלה באמונה. מי שנתחייב כרת וגם עשה מצוות שמאריכים ימיו ושנותיו כיצד ידונוהו. מחילה על האריכות ותודה על התשובה עוז
תשובה
לכבוד השואל,
א. זה לשון ספר הברית:
מסורת בידינו מאבותינו שהעומד ממטתו בעלות השחר או קודם לו מעט ואינו ישן כל היום וכל הלילה לאחריו ואינו אוכל אלא כדי שביעה ומקיים זה אלי שהוא ר``ת זה השלחן אשר לפני יי ויושב ועוסק בתורה ומצות עד שיעלה עמוד השחר ניצול מכרת אחד.
א"כ לפי הבנתי, זה כן שוה לתעניות הנדרשות על פי תשובת המשקל, וכדרך שכתב הנודע ביהודה ז"ל.
ב. אין ראיה מן המעשה של הגביר שאם נותן ממון לאחרים לעשות התיקון שמועיל לו, לפי שהגביר בכור רפאל הלוי רק נתן ממון כדי להזמין תלמידי חכמים לעשות את התיקון בימי אלול - ומשמע שהכוונה היתה לעשות התיקון באופן כללי בשביל הצבור, ולא שהוא שילם שיעשו לו התיקון בפרט.
וזה לשון ספר צוואה מחיים לרבינו חיים פלאג'י זיע"א (אות סד, דף כה ע"ב) הגביר בכור רפאל הלוי היה נותן מעות להזמין ת"ח לעשות תיקון כרת בלילות מוצאי שבת מאלול עד יום הכפורים, ובערב יום הכפורים היה בא לשלם להם. ע"ש.
ג. ראה ספר הברית שהביא ענינים סגוליים אלו לנהוג בהם כדי לזכות לתשובה:
ואם תרצה שתשובתך תהיה מקובלת בלי ספק בני לדברי הקשיבה שלח נא ידך ואחוז בחמשה דברים שזכרו חז``ל מעתיקי השמועה, ואלו הם: א) תהיה עונה אמן יהא שמיה רבא בכל כחך ובכל כוונתך כאשר אמרו בפרק (כל כתבי) כל העונה אמן יהא שמיה רבה בכל כחו קורעים לו גזר דינו ואפילו יש בו שמץ ע``ז מוחלין לו ופותחין לו שערי גן עדן, ובפסיקתא אמרו שמבטל כל גזרות קשות, ובזוהר (פ` נח) אמרו כשישראל עונים אמן יהא שמיה רבה הקדוש ברוך הוא אתמלי רחמין וחייס על כלא, עכ``ל:
ב) תהיה זריז בשמירת שבת מאד, כאשר אמרו חז``ל (בו בפרק) כל המשמר שבת כהלכתה אפילו עובד ע``ז כדור אנוש מוחלין לו, ואמרו שם כי שני המלאכים המלוין לו לאדם מניחים ידיהם על ראשו ואומרים לו וסר עונך וחטאתך תכופר: ג) שתאמר שירת הים בכל יום בכוונה ובקול נעים ובשמחה, כאשר אמרו חז``ל כתיב ויסע משה את ישראל מים סוף (שמות ט``ו) הסיעם מעונותיהם שנמחל להם: ד) תהיה מעביר על מדותיך כאשר אמרו (בפרק קמא דראש השנה) כל המעביר על מדותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר נושא עון ועובר על פשע (מיכה ז`) למי נושא עון למי שעובר על פשע: ה) אם שמוע תשמע בחשק דברי החכם הדורש ביראת ה` ובמוסר השכל ודברי אגדה:
ובכל זאת הוא מביא אח"כ עוד דברים סגוליים שראוי לעסוק בהם.
ומשמע מדבריו ז"ל שאין די בכל אחד מן הדברים הסגוליים לבד לכפר, אבל הם מוסיפים ומסייעים לעיקר חלקי התשובה, שהם: עזיבת החטא, הוידוי, החרטה בלב שלם [עד שיעיד עליו יודע תעלומות שלא יחזור לסורו עוד - לשון הרמב"ם], וכמו שכתב הנודע ביהודה בתשובתו, שאלו הם העיקר ושאר הדברים הם רק טפלים לתשובה.
ד. במסכת מגילה (ז:) מבואר, שכל חייבי כריתות שלקו נפטרו מכרתתן. -זהו בנוגע להאיך לדונם בעולם הזה.
אמנם אם נפטר ועדיין לא עשה תשובה על חייבי כריתות, ויש לו גם הזכות של אריכות ימים, זכורני בזה שבדיני שמים לא מנקים מן הזכות של מצוה כנגד העבירה, אלא הנפש מקבל את ענשו המגיע לו ונעשה נקי מן החטא, ואח"כ מקבל את שכרו משלם (שבנידון של אריכת ימים, היינו לעולם שכולו טוב, ולעולם שכולו ארוך, וכמבואר בגמרא קידושין לט:).
בברכה,
רב נחום
להרחבה ושאלות נוספות, ניתן לפנות אל רבני שו"ת הידברות במייל rav2@htv.co.il