נטילת ידיים, סגולה לזיכרון

שלום כבוד הרב, יש לי 3שאלות שאינן קשורות זו לזו כך שאני מתנצל שאני מערבב בין הנושאים: (1) כשאני מתעורר בבוקר, צריך להגיד מודה אני - ואז ללכת ליטול ידיים. מה בדבר מקרה שאני צריך ללכת לבית הכיסא ישר כשאני מתעורר. האם ללכת לבית הכיסא, ליטול ידיים לברך אשר יצר, ואז ליטול שוב ולברך אשר יצר? או שמא ליטול פעם אחת ולברך אשר יצר וזהו ? (2) באחת ההרצאות מספר הרב זמיר סגולה לשימוש יעיל בזיכרון עפ"י הפסוק "לב מבין דעת" - שאם תפעיל את הלב שלך ותתפעל מהלימוד שאתה לומד בו, כך תוכל לזכור בצורה טובה ויעילה יותר את אשר אתה לומד. כיום אני לומד באוניברסיטה ועם זאת אני מקפיד לקבוע עיתים לתורה וללמוד שעת תורה בכל יום, וגם ללמוד גמרא בשבת. ותמיד יש לי נקיפות מצפון לגבי להפעיל את ההתפעלות שלי לגבי הלימוד של דברי החו"ל באוניברסיטה שהרי זה ידע של אומות העולם והגוים בסה"כ, ואיך אוכל להתפעל מהרצאות בנושא כלכלה ומתמטיקה בזמן שצריך להתפעל מהתורה הקדושה...זה מרגיש לי סוג של כפירה להתפעל מלימוד כזה לכן אני לומד אותו כי צריך, על מנת להתפרנס בהמשך - אך ע"י כך שאני לומד כי צריך אינני מתפעל ולעיתים מתקשה לזכור את החומר. (3) קראתי במאמר של אחד הרבנים, שלימוד שעה של גמרא בשבת, שווה ערך ל170 מיליון שעות לימוד תורה ביום חול. האם הדבר נכון ? ואם כן אקשה ואגיד - ולא לצורך התחכמות אלא על מנת להבין את ההיגיון, מה העניין אם כך ללמוד בימי חול? - שהרי שעת לימוד אחת בשבת מכסה כ50 שנים של לימוד תורה בימי חול. תודה מראש על ההתייחסות.